נדנד

נִדְנֵד

לשון חז"ל הניע כה וכה.
- ”דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא נִדְנְדָה עֲרִיסָה תְּחִלָּה אֶלָּא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ“ (בראשית רבה, פרשה נג, סימן י)
- ”נַדנֵד, נַדנֵד, / רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!“ (נַדְנֵדָה, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
[סלנג] הפריע בכך שחזר ושאל.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נדנד
הגייה^*	nadnad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ד־נ־ד
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נַדְנַדִים, נַדְנַדֵי־; נַדְנַד־

עברית חדשה זרוע פלדה קצרה, מחלקי מנגנון הינע השסתומים במנוע שריפה פנימית בוכנאי. הנדנד חג על ציר ולוחץ ופותח את שסתום היניקה או הפליטה בראש הצילינדר.
- על קצה הנדנד מורכב בורג כיוון, שבאמצעותו מכוונים את מרווח השסתום.
- הנדנד מופעל על ידי פיקה ודחיף או ישירות על ידי פיקה.