מָטעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מט
שורש וגזרה מ־ו־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. מאבד יציבות, נוטה לצדו: עמידתו מתערערת.
    • הנה הבית הזה, מט לנפול.
    • "רְפָא שְׁבָרֶיה כִּי מָטָה" (תהילים)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

מַטעריכה

  1. לשון ימי הביניים מהלך נצחון מוחלט בשחמט.
    • ”וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם / בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,
      וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט / וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!
      וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, / וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.“
      (שחוק האשקוקי, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • פירוק השם שחמט לרכיביו, ור' שח. מפרסית: مات (מַאת) – נדהם.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: mate‏‏‏‏