הניד

הֵנִיד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הניד
שורש וגזרה	נ־ו־ד, גזרת נע"ו/י
בניין	הפעיל

1. הֵזִיז אָנֶה וָאָנָה, עָשָׂה שֶׁיָּנוּד.

   • "עֲצוּם עֵינַיִם תַּחַת כַּנְפֵי אִמּוֹ/ וּלְכָל-בְּרַק נוּר מְנַצְנֵץ יָנִיד עַפְעָף ..." "הַבְּרֵכָה", חיים נחמן ביאליק
   • "אבל אם אמר דברים בלבד, ולא הֵנִיד לא אצבע ולא ראש..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"א)
   • "בין האמירים בתבן ובקש כדי שלא תָּנִיד אותם הרוח, וקשר אותם..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה')

2. לשון המקרא הִרְחִיק, גָּרַם לַעֲזִיבָה מִמָּקוֹם.

   • ”וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם...“ (מלכים ב׳ כא, פסוק ח)

3. [דקדוק] בִּטֵּא בִּשְׁוָא נָד (נָע).

   • "ולא יָנִיד הנח, ולא יניח הנד" (משנה תורה להרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קרית שמע, פרק ט')

גיזרון

• במקרא רק במשמעות השנית.

צירופים

• הניד עפעף

נגזרות

• הנדה

מילים נרדפות

• הגלה (2)
• גרש (2)
• הרחיק (2)

ניגודים

• הניח (3)

ראו גם

• הונד
• נד
• התנודד