גלם

גֹּלֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גולם
הגייה*	golem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ל־ם
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ גְּלָמִים; גֹּלֶם־, ר׳ גָּלְמֵי־

גולם (4) של פרפר.

שחזור של הגולם (6) מפראג.

1. לשון המקרא עובר לפני שהתפתחה צורת אבריו.

   • ”לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא [קרי: וְלוֹ] אֶחָד בָּהֶם.“ (תהלים קלט, פסוקים טו–טז)
   • ”ותני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה: גלמי ראו עיניך“ (ירושלמי, מסכת נידה – פרק ג, הלכה ג)

2. (מיתולוגיה, יהדות) האדם שנוצר מעפר לפני שאלהים נפח בו רוח חיים.

   • ”מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה“ (בראשית רבה, פרשה יד, סימן ח)
   • ”אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף לח, עמוד ב)

3. לשון חז"ל חומר שלא הסתיים תהליך עיבודו לכדי מוצר.

   • ”אַרְבָּעָה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כִּסּוּי טֶנִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, וּתְלוֹי הַמַּגְרֵדוֹת, וְגָלְמֵי כְלֵי מַתָּכוֹת [...]“ (משנה, מסכת כלים – פרק יב, משנה ו)

4. אחד מגלגולי החרקים, שבין שלב הזחל לשלב הבוגר בעל הכנפיים.

   • הזחל בקע מהגולם והפך לפרפר יפהפה.

5. כינוי לאדם כבד תנועה או כבד מחשבה.

   • ”שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגֹּלֶם וְשִׁבְעָה בֶּחָכָם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ז)
   • אך תמיד כולם אומרים לי - גולם איש אתה" ("אני חדש בארץ", נתן אלתרמן).

6. (מיתולוגיה, יהדות) גוש חומר בדמות אדם שהופחו בו חיים באמצעות לחשי קסמים.

גיזרון

• יחידאי במקרא, לעיל. מהשורש ג-ל-ם קרוב אל ג-ל-ל במשמע דומה (ראו גלם 'גלל'), ולכן גולם הוא 'דבר עדיין גלול\גלום, עדיין בלי צורה', לפני שגוללו אותו. אותו רעיון בפועל גּוֹלֵל 'הציג בצורה מפורטת' (כמו לגולל מגילה). תרגום השבעים ἀκατέργαστος 'לא מעובד, לא נשלם', תרגום וולגטה inperfectus 'לא נשלם'.
• (2:) מקביל ליוונית-עתיקה בהגיית אגלמה (ᾰ̓́γᾰλμᾰ) בהוראת כבוד,פסל.

פרשנים מפרשים

• רש"י: "גלמי - זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם."
• מצודת דוד: "גלמי - בעוד הייתי גולם אחד בלא חתוך איברים ולא נשלמה עדיין צורתי."
• מצודת ציון: "גלמי - ענין דבר שלא נגמרה מלאכתו, ובדרז"ל גולמי - כלי עץ (חולין כה)."

צירופים

• גולם איש
• הגולם קם על יוצרו
• עוילם גוילם
• גולם יבשה

נגזרות

• גולמי
• גֶּלֶם (3)

תרגום

• אנגלית: lump‏‏‏‏‏ (3), pupa‏‏‏‏‏ (4), dummy‏‏‏‏‏ (5), golem‏‏‏‏‏ (6)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גלמים

ערך בוויקיפדיה: גולם (7)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלם

גָּלַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גלם
שורש וגזרה	ג־ל־ם, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא כרך, קיפל.

   • ”וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם“ (מלכים ב׳ ב, פסוק ח)

2. עברית חדשה עיצב, יצר גולם, בובה. עשה כגוש
3. עברית חדשה בהשאלה: עיצב וגיבש רעיונות.

גיזרון

• השורש ג-ל-ם קרוב אל ג-ל-ל ומשמעו הבסיסי זהה: גלם משמע גלל, כרך, קיפל כמו ב1 לעיל: אליהו קיפל את אדרתו על עצמו. משם גלימה 'בגד גלול\גלום' (הצורה גְּלוֹם קיימת במקרא ”בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת“ (יחזקאל כז, פסוק כד)). תרגום וולגטה מתרגם כלטינית involvo 'גלל', ופרשנים (רש''י, מצודת דוד) מפרשים כ"כרך", גם תרגום פשיטתא.
• המשמעים 2 ו3 הם גזירות לאחור מהמילה גולם, ראו שם.

נגזרות

• גָּלוּם

תרגום

• אנגלית: fold‏‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• הגלים
• הגלם
• התגלם

גִּלֵּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גילם
שורש וגזרה	ג־ל־ם, גזרת השלמים.
בניין	פִּעֵל

1. מימש, עשה מציאות.
2. שיחק דמות בהצגה, בסרט וכדומה.

   • השחקן גילם את דמותו של גיבור המחזה על־פי קביעותיו של הבמאי.

3. כלל בעקיפין (דבר מופשט).

   • הגרף מגלם (בתוכו) מידע רב.

4. ייצג או סימל בדמותו (רעיון או עמדה).
5. כלכלה עשה חישוב של תשלום כולל מס לפי הסכום הנקי (נטו) שנקבע מראש.

נגזרות

• מְגֻלָּם

מילים נרדפות

• שיחק (2)

תרגום

• אנגלית: materialize‏‏‏‏‏ (1), play‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• בטא
• הגלים
• הגלם
• הדגים
• התגלם
• יצג
• שקף