| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שחק
|
| הגייה* |
shakhak
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ח־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ שְׁחָקִים
|
- [פיוטי] (בעיקר בריבוי) כינוי לשמיים או לעננים בשמיים.
- ”אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים“ (דברים לג, פסוק כו)
- ”א"ר יהודה שני רקיעים הן... ריש לקיש אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יב, עמוד ב)
- "שַׁחַק וְכָל הֲמוֹן זְבוּל, לָאֵל מְסִלּוֹתָם יְרֻמוּן" ("שחק וכל", ר' שלמה אבן גבירול)
- אבקה שנוצרה משחיקה של דבר־מה.
- ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל“ (ישעיהו מ, פסוק טו)
מילה מקראית. חז"ל קשרו לפועל שָׁחַק בדרך האגדה "ששם שוחקים מן לצדיקים"
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
שיחק
|
| שורש וגזרה |
שׂ־ח־ק
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- עסק במשחק - פעולה מהנה, לעתים תחרותית, בעלת חוקים מוגדרים.
- ”לֹא־יָשַׁבְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִים, וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ; בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי־זַעַם מִלֵּאתָנִי.“ (ירמיהו טו, פסוק יז)
- ”וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ; יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.“ (זכריה ח, פסוק ה)
- ”שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן; לִוְיָתָן זֶה־יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק־בּוֹ.“ (תהלים קד, פסוק כו)
- ”וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים; יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו, בְּכָל־עֵת.“ (משלי ח, פסוק ל)
- ”טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף כד, עמוד ב)
- לשון המקרא [לא בשימוש] השתעשע בריקוד או בנגינה.
- ”וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
- התנהג כאחר במכוון, במסגרת של מופע כלשהו.
- יהודה שיחק בהצגה "המשרת" בתפקיד הראשי.
- צורה חלופית של הפועל צחק, כאשר האחרון מופיע בספרי התורה בלבד. הפסוק הבא מדגים את החילוף:
- ”וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק-לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם...“ (שופטים טז, פסוק כה)
- שיחוק
- שֻׂחַק (צורת הסביל)
- בשפות רבות משמש אותו הפועל הן במשמעות (1) לעיל של משחק והן במשמעות (2) לעיל של נגינה. לדוגמה: play באנגלית, играть ברוסית, ועוד.
- ריסק לאבקה.
- ”וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם“ (שמות ל, פסוק לו)
- פגם מעט בפני השטח של חפץ בתהליך ממושך.
- בהשאלה: עייף את רוחו של מישהו בתהליך ממושך.
- שעות של ויכוחים עם חברו שחקו את ראובן.
- צחק, שמח.
- ”יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק; אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ.“ (תהלים ב, פסוק ד)
- ”עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.“ (משלי לא, פסוק כה)
- ”וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר-מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם...“ (איוב ל, פסוק א)
- ”עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק; עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.“ (קהלת ג, פסוק ד)
- ”הלל הזקן אומר – אל תראה ערום, אל תראה לבוש; אל תראה עומד, אל תראה יושב; אל תראה שוחק, אל תראה בוכה“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ב, הלכה כב)
- ארכאי שִׂחֵק.
