נגינה

נְגִינָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נגינה
הגייה*	negina
חלק דיבר	שם עצם (שם פעולה)
מין	נקבה
שורש	נ־ג־ן
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ נְגִינוֹת; נְגִינַת־, ר׳ נְגִינוֹת־

1. השמעת צלילי מוזיקה, הפעלת כלי נגינה.

   • ”לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד“ (תהלים ד, פסוק א)
   • ”זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם“ (איכה ה, פסוק יד)
   • ”יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֵנִי; וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ, עַל-בֵּית יְהוָה“ (ישעיהו לח, פסוק כ)
   • נגינה ממושכת בפסנתר עלולה לגרום להרעה בשמיעה.

2. לשון המקרא לעג ארסי הנעשה באמצעים אומנותיים (מקביל כיום לקריקטורה אנטישמית)

   • ”וְעַתָּה, נְגִינָתָם הָיִיתִי; וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה“ (איוב ל, פסוק ט)

צירופים

• כלי נגינה

תרגום

• אנגלית: playing‏‏‏‏

ראו גם

• מנגינה
• מנצח
• פריטה
• תזמורת