ארבה

אַרְבֶּהעריכה

נחיל של ארבה המדבר על גזע עץ

עשר המכות
דָּם \| צְפַרְדֵּעַ \| כִּנִּים \| עָרוֹב \| דֶּבֶר שְׁחִין \| בָּרָד \| אַרְבֶּה \| חֹשֶׁךְ \| מַכַּת בְּכוֹרוֹת

מין חגב במופעו המתלהק. הארבה נודד בנחילים של רבבות פרטים, המשמידים את התבואה, ועושים נזק רב לחקלאות.
- ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל-אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד“ (שמות י, פסוק יב)
- ”אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ“ (ויקרא יא, פסוק כב)
- ”מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ“ (משלי ל, פסוק כז)

מילה קדם-שמית: עָרְבֲּיְ ˀarbay.
מצויה בשפות שמיות נוספות.
פרופ' יצחק הרפז כותב על לוחות כתב היתדות שהתגלו בספרייה המלכותית של אשורבניפל מלך אשור (669-626 לפנה"ס), בחורבות נינוה, ארם נהריים, במאה ה-19 , ושם יש רשימת בעלי חיים בשומרית ואכדית ושמות החגבים דומים לשמות החגבים בעברית: 1) ארבה = e-ri-bu = (ראה לעיל) , 2) סלעם - "SHU-lum" . ביוונית קוינה של תרגום השבעים תרגמו : (בְרוּקוֹס βροῦκος‏‏‏‏). ^[^{דרוש מקור}^]

נחילי ארבה נקראים גם ילק, חסיל, וגזם. יש פרשנים שסבורים שאלה שמות של מיני ארבה, ויש פרשנים שסבורים שאלה שלבי התפתחות של הארבה, כשהילק זה השלב הראשון, החסיל השני, לאחריו הגזם ושלב הבוגר זה הארבה . ה"חסיל" עצמו זכה בשם זה, כנראה, משום אותן שדות שחוסלו בעטיו. ^[^{דרוש מקור}^]

ערך בוויקיפדיה: ארבה

טקסונומיה בוויקימינים: Schistocerca gregaria

ארבת נהר להובלת מטענים

ארבה מלכותית תאילנדית

לשון חז"ל סירת נהר בבבל להובלת משאות ואנשים; סירה לפריקה וטעינה של אניות־ים בשפך נהר או בנמל; ספינה קטנה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע.
- "ארבא דחיטי דטבעא בחישתא..." (פסחים מ ב) (תרגום: ארבה של חיטה שטבעה בתעלה.)
- "ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו..." (עבודה זרה לד ב) (תרגום: ארבה של ציר דגים שבאה לנמל עכו.)
סירת משוטים מעוטרת ומקושטת, להסעת ראשי הממלכה בטקסים ממלכתיים.
- תהלוכת הארבות המלכותיות של תאילנד היא ארוע מרהיב המושך רבבות תיירים.
בשימוש מודרני: כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.
- "ארבה" - כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה. (תקנות הספנות (נמלים) התשס"ב-2002)

לשון חז"ל, מארמית: "ארבא", צורת רבים "ארבי".
בשימוש מודרני: ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1952; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

ערך בוויקיפדיה: ארבה (כלי שיט)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארבות

עשן עולה מתוך הארובה.

פתח בתקרה או בגג, לרוב משמש להכניס אור או להוציא עשן.
- ”הִנֵּה אדני עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם.“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ב)
- ”לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה.“ (הושע יג, פסוק ג)
- ”עלה ונתלה וישב על פי הארובה“ (בבלי, מסכת יומא – דף לה, עמוד ב)
- ”מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.“ (ישעיהו ס, פסוק ח)
צינור אנכי לפליטת עשן מתנור, קיטור ממכונה וכו'
- ”אמר לה דלמא כסומא בארובה“ (בבלי, מסכת נידה – דף כ, עמוד ב)
- "בחוף הנפלא הזה ראיתי אנית קיטור גדולה בעלת שלש ארובות אשר היה ארכה למצער ארבע מאות אמה." ("המגיד", 2 ביולי 1873, עמ' 2)
- ארובות תחנת הכח גבוהות יותר ממאה מטרים.