ארבה
אַרְבֶּהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארבה |
| הגייה* | arbe |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| עשר המכות |
|---|
|
דָּם | צְפַרְדֵּעַ | כִּנִּים | עָרוֹב | דֶּבֶר |
- מין חגב במופעו המתלהק. הארבה נודד בנחילים של רבבות פרטים, המשמידים את התבואה, ועושים נזק רב לחקלאות.
- ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל-אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד“ (שמות י, פסוק יב)
- ”אֶת-אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת-הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת-הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת-הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת-הֶחָגָב לְמִינֵהוּ“ (ויקרא יא, פסוק כב)
- ”מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ“ (משלי ל, פסוק כז)
גיזרוןעריכה
- מילה קדם-שמית: עָרְבֲּיְ ˀarbay.
- שומרית ואכדית: e-ri-bu, מין חגב.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: locust
- ערבית: جراد
- צרפתית: sauterelle, locuste
- רוסית: саранча
מידע נוסףעריכה
- נחילי ארבה נקראים גם ילק, חסיל, וגזם. יש פרשנים שסבורים שאלה שמות של מיני ארבה, ויש פרשנים שסבורים שאלה שלבי התפתחות של הארבה, כשהילק זה השלב הראשון, החסיל השני, לאחריו הגזם ושלב הבוגר זה הארבה . ה"חסיל" עצמו זכה בשם זה, כנראה, משום אותן שדות שחוסלו בעטיו. [דרוש מקור]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: ארבה |
 טקסונומיה בוויקימינים: Schistocerca gregaria |
אַרְבָּהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארבה |
| הגייה* | arba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֲרָבּוֹת; ארבת־, ר׳ אַרְבּוֹת־ |
- לשון חז"ל (ימאות) ספינת משא; סירת־משא לפריקה ולטעינה של אניות־ים בשפך נהר או במבוא ים; ספינה קטנה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע.
- "נוכח המפרץ התמזגו הים והשמיים בלי סימן של חיבור, ובמרחב המבהיק דומים היו מפרשׂיהן הדהוּנים של האַרבּוֹת הנמשכות בזרם כעומדים בלי זיע [...]." (ג'וזף קונרד, בלב המאפּלייה. מאנגלית: מרדכי אבי שאול, 1961)
- סירת משוטים מעוטרת ומקושטת, להסעת ראשי הממלכה ושריה בטקסים ממלכתיים.
- תהלוכת הארבות המלכותיות של תאילנד היא ארוע מרהיב המושך רבבות תיירים.
- בשימוש מודרני: כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.
- "ארבה" - כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה. (תקנות הספנות (נמלים) התשס"ב-2002)
גיזרוןעריכה
- מארמית: "ארבא", צורת רבים "ארבי". "ארבא דחיטי דטבעא בחישתא" (פסחים מ ב) (תרגום: ארבה של חיטה שטבעה בתעלה.) "ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו" (עבודה זרה לד ב) (תרגום: ארבה של ציר דגים שבאה לנמל עכו.)
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1952; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: ארבה (כלי שיט) ערך בוויקיפדיה: Barge ערך בוויקיפדיה: Scow
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Barges תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Scows
סימוכיןעריכה
- Barge in: J.J. Moore, The Midshipman's Or British Mariner's Vocabulary, 1805
אֲרֻבָּהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארובה |
| הגייה* | aruba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | ר׳ אֲרֻבּוֹת |
עשן עולה מתוך הארובה.
- פתח בתקרה או בגג, לרוב משמש להכניס אור או להוציא עשן.
- ”הִנֵּה אדני עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם.“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ב)
- ”לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה.“ (הושע יג, פסוק ג)
- ”עלה ונתלה וישב על פי הארובה“ (בבלי, מסכת יומא – דף לה, עמוד ב)
- ”מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.“ (ישעיהו ס, פסוק ח)
- צינור אנכי לפליטת עשן מתנור, קיטור ממכונה וכו'
- ”אמר לה דלמא כסומא בארובה“ (בבלי, מסכת נידה – דף כ, עמוד ב)
- "בחוף הנפלא הזה ראיתי אנית קיטור גדולה בעלת שלש ארובות אשר היה ארכה למצער ארבע מאות אמה." ("המגיד", 2 ביולי 1873, עמ' 2)
- ארובות תחנת הכח גבוהות יותר ממאה מטרים.
גיזרוןעריכה
- אוגריתית: אֻרבְּתְ ủrbt, צוהר בגג.