אֻכָּף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאוכף
הגייה*ukaf
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־כ־ף ב, גזרת השלמים (גזור שם)
דרך תצורהמשקל קֻטָּל
נטיותר׳ אֻכָּפִים; אֻכַּף־, ר׳ אֻכְּפֵי־
אוכף
  1. לשון חז"ל מעין מושב המהודק לגבה של בהמה לשם רכיבה עליה.
    • ”אֵלּוּ טְמֵאִין מִשּׁוּם מֶרְכָּב, [...] אֻכָּף שֶׁל נָאקָה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כליםפרק כג, משנה ב)
    • אוכף שעל גבי חמור – לא יטלטלנה בידו, אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו.“ (בבלי, מסכת שבתדף נג, עמוד א)
    • ”חמור וכליו אני מוכר לך ה"ז מכר את האוכף ואת המרדעת ואת הקילקלי ואת החבק אבל לא מכר שק ודיסקיא וכומני“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף עח, עמוד א)
    • "עולם חמישי דומה לחמור שמניחין עליו אוכף, כך לבני אדם מניחין לו אוכפו עליו נותנין לו אשה ומוליד בנים ובנות חוזר והולך לכאן ולכאן ומביא מזון ומפרנס לבניו ומכלכל ונותנין עליו משא והוא מעומס מן בנים ובנות ואימתי כשהוא בן ארבעים שנה" (מדרש תנחומא, פרשת פקודי, סימן ג')
    • ”וַתַּרְכֵּב אֶת־הַנְּעָרוֹת עַל סוּסִים וְאֶת־הַנְּעָרִים הִרְכִּיבָה עַל גְּמַלִּים, אֻכַּף זָהָב לַסּוּס וְכַר זָהָב לַגָּמָל, כֻּלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמְכֻסִּים רִקְמָה“ (שלמה ובלקיס, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • ”החמור נושא אוכף על גבי בשרו, אשר יגן עליו, תחת זה עור הפרה מגולה תמיד וצריך לה זנבה, להתחכך בו“ (מימי הביניים - סיפורי מעשה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
    • הרכב את האוכף על הסוס כדי שנוכל לצאת לדרך!
  2. (טופוגרפיה) שקע בין שתי פסגות הרים שלצדדיו משתפלים גיאיות.
    • לאחר טיפוס ממושך עצרנו לנוח על האוכף, לפני שהעפלנו לראש ההר.
  3. (מתמטיקה) פונקציה בשני משתנים אשר הגרף שלה דומה בצורתו לאוכף (1) (ראו למשל נקודת אוכף).

גיזרון

עריכה
  1. המילה משותפת גם לערבית: إِكَاف (אִכָּאף).
  2. תצורת הנוף הנקראת "אוכף" קיבלה את שמה בשל דמיונה החזותי לאוכף־רכיבה.

תרגום

עריכה
   מושב לרוכב

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוכפים
השורש אכף ב

השורש א־כ־ף ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־כ־ף ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּף מְאַכֵּף יְאַכֵּף אַכֵּף לְאַכֵּף
פֻּעַל אֻכַּף מְאֻכָּף יְאֻכַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

אָכַף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאכף
שורש וגזרהא־כ־ף א, גזרת השלמים
בנייןפָּעַל (קַל)
שוטר אוכף את החוק האוסר על נהיגה במהירות מופרזת
  1. כפה, לרוב את יישומו של חוק או כלל.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ“ (משלי טז, פסוק כו). המשמעות בפסוק זה היא "לחץ", וממנה התפתחה המשמעות המודרנית.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה


השורש אכף א

השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתהכרח וכפייה
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןעברית חדשה ע"פ המקרא

נטיות הפעלים

עריכה
א־כ־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַף אוֹכֵף יֶאֱכֹף אֱכֹף לֶאֱכֹף
נִפְעַל נֶאֱכַף נֶאֱכָף יֵאָכֵף הֵאָכֵף לְהֵאָכֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

אִכֵּף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאיכף
שורש וגזרהא־כ־ף ב, שלמים
בנייןפִּעֵל
  1. הרכיב אוכף על גב בהמה, הכין בהמה לרכיבה.
    • איכפתי את סוסי ויצאתי לרכוב באחו.

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
השורש אכף ב

השורש א־כ־ף ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־כ־ף ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּף מְאַכֵּף יְאַכֵּף אַכֵּף לְאַכֵּף
פֻּעַל אֻכַּף מְאֻכָּף יְאֻכַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

אֻכַּף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאוכף
שורש וגזרהא־כ־ף ב, שלמים
בנייןפִּעֵל
  1. הורכב על גבו אוכף, הוכן לרכיבה.
    • הסוס אוכף בטרם רוכבו עלה עליו.

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: saddle‏‏‏‏
השורש אכף ב

השורש א־כ־ף ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־כ־ף ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּף מְאַכֵּף יְאַכֵּף אַכֵּף לְאַכֵּף
פֻּעַל אֻכַּף מְאֻכָּף יְאֻכַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-


אֶכֶף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאכף
הגייה*ekhef
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־כ־ף א
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ אֲכָפִים; כ׳ אַכְפִּי, אַכְפּוֹ
  1. [מליצה] לחץ, דבר מכביד מאוד.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא יִכְבָּד“ (איוב לג, פסוק ז). חוקרים אחדים הסיקו על סמך תרגום השבעים ותקבולת דומה, כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי“ (איוב יג, פסוק כא), שהמילה הייתה אמורה להיות כַּף.אין זה ברור אם סברה זו נכונה, והיא מאבדת מתוקפה בהתחשב בכך שכַּף היא מילה ממין נקבה ואילו בפסוק הנזכר לעיל באיוב נכתב יִכְבַּד (לשון זכר).

פרשנים מפרשים

עריכה
  • אבן עזרא: "ואכפי – יש אומרים כי פירושו דבר קשה וכמוהו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו) ויש אומרים שהם שתי מלות כמו אכזר וחלכאים".
  • מצודת דוד: "ואכפי – הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר"ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך".
  • מצודת ציון: "ואכפי – מל' [מלשון] כפיה ונגישה כמו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו)".
  • רלב"ג: "ואכפי – כמו וכפי והרצון בו כמו ידי ומכתי והוא כנגד מה שאמר איוב כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי (איוב יג, פסוק כא)".
  • רש"י: "ואכפי – כפייתי כמו אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו)".

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש אכף א

השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתהכרח וכפייה
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןעברית חדשה ע"פ המקרא

נטיות הפעלים

עריכה
א־כ־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַף אוֹכֵף יֶאֱכֹף אֱכֹף לֶאֱכֹף
נִפְעַל נֶאֱכַף נֶאֱכָף יֵאָכֵף הֵאָכֵף לְהֵאָכֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-