אכף
אֻכָּף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוכף |
| הגייה* | ukaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־כ־ף ב, גזרת השלמים (גזור שם) |
| דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
| נטיות | ר׳ אֻכָּפִים; אֻכַּף־, ר׳ אֻכְּפֵי־ |
- לשון חז"ל מעין מושב המהודק לגבה של בהמה לשם רכיבה עליה.
- ”אֵלּוּ טְמֵאִין מִשּׁוּם מֶרְכָּב, [...] אֻכָּף שֶׁל נָאקָה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כג, משנה ב)
- ”אוכף שעל גבי חמור – לא יטלטלנה בידו, אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף נג, עמוד א)
- ”חמור וכליו אני מוכר לך ה"ז מכר את האוכף ואת המרדעת ואת הקילקלי ואת החבק אבל לא מכר שק ודיסקיא וכומני“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עח, עמוד א)
- "עולם חמישי דומה לחמור שמניחין עליו אוכף, כך לבני אדם מניחין לו אוכפו עליו נותנין לו אשה ומוליד בנים ובנות חוזר והולך לכאן ולכאן ומביא מזון ומפרנס לבניו ומכלכל ונותנין עליו משא והוא מעומס מן בנים ובנות ואימתי כשהוא בן ארבעים שנה" (מדרש תנחומא, פרשת פקודי, סימן ג')
- ”וַתַּרְכֵּב אֶת־הַנְּעָרוֹת עַל סוּסִים וְאֶת־הַנְּעָרִים הִרְכִּיבָה עַל גְּמַלִּים, אֻכַּף זָהָב לַסּוּס וְכַר זָהָב לַגָּמָל, כֻּלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמְכֻסִּים רִקְמָה“ (שלמה ובלקיס, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”החמור נושא אוכף על גבי בשרו, אשר יגן עליו, תחת זה עור הפרה מגולה תמיד וצריך לה זנבה, להתחכך בו“ (מימי הביניים - סיפורי מעשה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- הרכב את האוכף על הסוס כדי שנוכל לצאת לדרך!
- (טופוגרפיה) שקע בין שתי פסגות הרים שלצדדיו משתפלים גיאיות.
- לאחר טיפוס ממושך עצרנו לנוח על האוכף, לפני שהעפלנו לראש ההר.
- (מתמטיקה) פונקציה בשני משתנים אשר הגרף שלה דומה בצורתו לאוכף (1) (ראו למשל נקודת אוכף).
גיזרון
עריכה- המילה משותפת גם לערבית: إِكَاف (אִכָּאף).
- תצורת הנוף הנקראת "אוכף" קיבלה את שמה בשל דמיונה החזותי לאוכף־רכיבה.
תרגום
עריכה מושב לרוכב
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוכפים |
| השורש אכף ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָכַף
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אכף |
| שורש וגזרה | א־כ־ף א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- כפה, לרוב את יישומו של חוק או כלל.
- ”ועתה כי אכף עלי מחסורי, גליתי את שמי ואת מעשה־צדקתי“ (בית חנן, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- ”אין לך בריה בתבל, שתוכל לעבוד כמו העברי בעת שירצה וההכרח יאכוף עליו...“ (מחלון המרכבה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הנה פיך אכף עליך להראות כי כאשר דברת כן הוא ואז נראה ונשתעה יחדיו“ (גמול ישרים, מאת פרץ סמולנסקין, בפרויקט בן יהודה)
- המשטרה החליטה לאכוף באופן מוגבר את האיסור על נהיגה מופרזת.
- מנהל בית־הספר אינו אוכף את הכללים ולכן יש הפרות משמעת תכופות.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ“ (משלי טז, פסוק כו). המשמעות בפסוק זה היא "לחץ", וממנה התפתחה המשמעות המודרנית.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: mettere in vigore
- אנגלית: enforce
- גרמנית: Durchsetzen
- הולנדית: bekrachtigen
- ספרדית: hacer valer
- ערבית: أََجْبَرَ (תעתיק: אַגְ'בַּרַ)
| השורש אכף א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אִכֵּף
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | איכף |
| שורש וגזרה | א־כ־ף ב, שלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- הרכיב אוכף על גב בהמה, הכין בהמה לרכיבה.
- איכפתי את סוסי ויצאתי לרכוב באחו.
גיזרון
עריכה- נגזר משם־העצם אוכף.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
| השורש אכף ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אֻכַּף
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוכף |
| שורש וגזרה | א־כ־ף ב, שלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- הורכב על גבו אוכף, הוכן לרכיבה.
- הסוס אוכף בטרם רוכבו עלה עליו.
גיזרון
עריכה- נגזר משם־העצם אוכף.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: saddle
| השורש אכף ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אֶכֶף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אכף |
| הגייה* | ekhef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־כ־ף א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ אֲכָפִים; כ׳ אַכְפִּי, אַכְפּוֹ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- [מליצה] לחץ, דבר מכביד מאוד.
- ”יְמֵי חָרְפִּי זְכַרְתִּים בְּצוּקָתִי / וְעַל אַכְפִּי אֲמָרֵר בְּצַעֲקָתִי“ (אהבה – כ"ט שירים, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”והיה המלך ההוא צדיק בדרכיו, שופט מישרים ולא יכביד אכפו על עבדיו במסים ובארנונות“ (ממיצר וממרחב – בדיה ומשל, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הנוגש הזה אכפו עלי לא הכביד, כמו על יתר הנערים, וישנה אותי לטוב בעבור אבי“ (האבות והבנים, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- "גשה אלי התיצבה, ואכפי עליך אל תעצבה, עת המערכה לקרבה, למה בחדר תשבה" ("מלחמות ה'", סלמון בן ירוחים)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא יִכְבָּד“ (איוב לג, פסוק ז). חוקרים אחדים הסיקו על סמך תרגום השבעים ותקבולת דומה, ”כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי“ (איוב יג, פסוק כא)), שהמילה הייתה אמורה להיות כַּף.אין זה ברור אם סברה זו נכונה, והיא מאבדת מתוקפה בהתחשב בכך שכַּף היא מילה ממין נקבה ואילו בפסוק הנזכר לעיל באיוב נכתב יִכְבַּד (לשון זכר).
פרשנים מפרשים
עריכה- אבן עזרא: "ואכפי – יש אומרים כי פירושו דבר קשה וכמוהו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו) ויש אומרים שהם שתי מלות כמו אכזר וחלכאים".
- מצודת דוד: "ואכפי – הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר"ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך".
- מצודת ציון: "ואכפי – מל' [מלשון] כפיה ונגישה כמו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו)".
- רלב"ג: "ואכפי – כמו וכפי והרצון בו כמו ידי ומכתי והוא כנגד מה שאמר איוב כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי (איוב יג, פסוק כא)".
- רש"י: "ואכפי – כפייתי כמו אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז, פסוק כו)".
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש אכף א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||