הכריח
הִכְרִיחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הכריח |
| שורש וגזרה | כ־ר־ח, גזרת השלמים |
| בניין | הִפְעִיל |
- חייב אדם או בעל־חיים לפעול בניגוד לרצונו.
- ”אז עמד בפרץ יהודה ליב חנקין, ובמרץ גדול נגש לבנין ביתו ובזה הכריח גם את חבריו לעשות כמוהו.“ (בנתיב הבילו"יים, מאת ישראל בלקינד, בפרויקט בן יהודה)
- ”גם המצב הפּוליטי הבלתי בטוּח של החדשים האחרונים הכריח כמה וכמה מוסדות, פּוליטיים או קשוּרים בפוליטיקה, לכל מיני אופּראציות והעברות, כאילו-אישיות, ואולם מטרתן להציל את הכסף, פּן יפּול בידי האויב הפּוליטי.“ ("קורופציה" (רשמי ביקור בברלין), מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המילה הופיעה בסוף ימי חז"ל מן כרח.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש כרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||