אנס

אֹנֶסעריכה

כפייה, אילוץ בהפעלת כח או באיומים, פעולה שנעשית שלא ברצונו החופשי של העושה.
- ”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ“ (אסתר א, פסוק ח)
בפרט תקיפה מינית, כפיַּת יחסי מין.
- ”הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן [...]“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ו, משנה א)
- אונס הוא מעשה פלילי עליו נענשים בשנות מאסר רבות.
חוסר יכולת מצד מישהו לממש את כוונתו בגלל עיכובים שאינם תלויים בו.
- ”נִדְרֵי אֹנָסִים, הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אִלּוּ נִדְרֵי אֹנָסִין.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ג)

כפה על אחר, הכריח באיומים או בהפעלת כח.
- ”וגוי שאנס ביתו של ישראל ואין בעליו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני גוים מותר ליטול את דמיו“ (בבלי, מסכת גיטין – דף מד, עמוד א)
תקף מינית, כפה יחסי מין.
- ”מַה בֵּין אוֹנֵס לַמְפַתֶּה – הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַעַר, וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ג, משנה ד)
- מעצרו של הנאשם הוארך מחשש שיאנוס נשים נוספות.

השרש מופיע רק פעמיים במקרא, בספרים המאוחרים. פעם אחת במגילת אסתר: ”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס“ (אסתר א, פסוק ח), ופעם בדניאל, בארמית: ”בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַּיָּא, דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל-רָז לָא-אָנֵס לָךְ“ (דניאל ד, פסוק ו) ["בלטשאצר גדול החרטומים, אשר ידעתי כי רוח אלהים קדושים בך וכל רז אינו אונס אותך"]. השימוש בעברית כנראה מושאל מארמית.

השורש א־נ־ס הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אנס
הגייה^*	anas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־נ־ס
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ אַנָּסִים; אַנַּס־, ר׳ אַנָּסֵי־

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.