אכף א (שורש)
השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | הכרח וכפייה |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | עברית חדשה ע"פ המקרא |
נטיות הפעלים
עריכה| א־כ־ף א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | אָכַף | אוֹכֵף | יֶאֱכֹף | אֱכֹף | לֶאֱכֹף |
| נִפְעַל | נֶאֱכַף | נֶאֱכָף | יֵאָכֵף | הֵאָכֵף | לְהֵאָכֵף |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |