cuerno

CUERNO

ניתוח דקדוקי
הגייה: /'kuerno/ חלק דיבר: שם עצם מין: זכר נטיות: ר׳ cuernos

[1]

[2]

1. קֶרֶן.
2. מָחוֹשׁ, אנטנה.
3. בַּחֵלֶק מֵהַדְּבָרִים, צַד יָמִין אוֹ שְׂמֹאל.
4. כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת הַנִּרְאוֹת עַל הַיָּרֵחַ בְּרֹבַע הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת.
5. [סלנג] אִי נֶאֱמָנוּת.

   • שימוש (ב־): בשימוש יותר ברבים.

6. קרְוּאָסוֹן, סַהֲרוֹן.

   • שימוש (ב־): מקסיקו, הונדורס.

גיזרון

• מלטינית: cornu, וזה קשור לשורש ההודו־אירופי -ker* ”קרן”, ”ראש”. השימוש בה —בספרדית— מעיד מאז המאה ה־10.

צירופים

• • al cuerno
  • en los cuernos del toro
  • irse algo al cuerno
  • oler a cuerno quemado
  • ponerse de cuerno con alguien