שעון
שָׁעוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שעון |
| הגייה* | shaon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שָׁעָה + ־וֹן |
| נטיות | ר׳ שְׁעוֹנִים; שְׁעוֹן־, ר׳ שְׁעוֹנֵי־ |
- עברית חדשה מכשיר המודד את משך־הזמן שחלף; ובפרט מכשיר המראה את השעה הנוכחית ביום.
- ”כְּנִכלם מסתכל החתן בשעונו, שעון הזהב: עשר פחות חמשה – וכבר נרדם...“ (אצל הכלה, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- לשעון "אנלוגי" שלושה מחוגים: הקצר מראה את השעות, הבינוני מראה את הדקות, והארוך מראה את השניות.
- הסתכלנו על השעון כדי לדעת אם כבר התחילה התכנית שאנו אוהבים.
- בהשאלה: מונה, מד, מכשיר מדידה שיש לו מחוג ודומה בצורתו לשעון. לדוגמה: שעון חשמל, שעון מים, לוח שעונים.
גיזרון
עריכה- מחידושי יחיאל מיכל פינס. זוהי חלופה למקבילה שרווחה באותה העת, "מורה שעות" (לפי היידיש: זייגער (zeiger), "מוֹרֶה". שמות אחרים שהוצעו ולא נקלטו הם: "שעה" (בהשפעת הגרמנית, בה המילה Uhr מציינת הן שעון והן שעה), "כלי שעה" ו"כלי מראה שעות".
