מטוטלת

(הופנה מהדף מטטלת)

מְטוּטֶלֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מטוטלת
הגייה* metutelet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ט־ל־ט־ל
דרך תצורה נ' מן משקל מְקַטֵּל
נטיות ר׳ מְטוּטָלוֹת; מְטוּטֶלֶת־, ר׳ מְטוּטְלוֹת־
  1. לשון חז"ל אנך בנאים (משקולת בקצה חוט).
    • "הפרח היוצא מן העריס, רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו, כנגדו אסור." (משנה כלאים ו ט)
  2. לשון חז"ל גבעול ועלווה בקצה פרי.
    • " אילו דברים אסור למכור לנכרים [...] שמעון בר בא בשם ר יוחנן: בנות שוח בפטוטרותיהן ואיצטרובילין במטוטלותיהן ולבונה תני אם היתה חבילה מותר." (ירושלמי עבודה זרה א ה)
  3. לשון חז"ל לפי הבנת הכתוב מין ריפוד או כרית מבד, קרוב אל מטלית.
  4. עברית חדשה משקולת בקצה חוט או מוט המתנועעת הנה והנה בתנועה חופשית קצובה בהשפעת כוח המשיכה.

גיזרון

עריכה
  • כמו במילים אחרות בגזרת פלפל שלה"פ שלהם לשונית (עפ"ר ר' כגון "שפופרת") המופע הראשון שלה הפך ל־ו'
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הפיזיקה (תשל"ג), 1973: "מְטוּטֶלֶת" [בתוספת הערה: "במילון המקורי כתוב: מְטֻטֶּלֶת"]. המילון המקורי הוא של ועד הלשון העברית, רשימת מונחי הפיסיקה (תר"ץ), 1930.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • ר' עובדיה מברטנורא על כלאים ו ט: מטוטלת - הוא הברזל שהבונים מורידים בחבל למטה על פני החומה לראות בו את הבנין [אם] החומה ישרה ובו משערים אם הזרעים מכוונים תחת הפרח.
  • ר' עובדיה מברטנורא על משנה שבת ה ג: מטוטלת - חתיכה של מטלית קשורה בזנבו לסימן או לדבר אחר:
  • הרמב"ם על משנה שבת ה ג: מטוטלת - חתיכת בגד קשורה בזנב הבהמה, לסימן או לסגולה לשום דבר.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   אנך בנאים
   פנדולום

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מטוטלת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטוטלות


השורש טלטל

השורש ט-ל-ט-ל הוא שורש מגזרת המרובעים. זה שורש בגזירת פלפל מן השורש נ־ט־ל.

נטיות הפעלים

עריכה
ט-ל-ט-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל טִלְטֵל מְטַלְטֵל יְטַלְטֵל טַלְטֵל לְטַלְטֵל
פֻּעַל טֻלְטַל מְטֻלְטָל יְטֻלְטַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִטַּלְטֵל מִטַּלְטֵל יִטַּלְטֵל הִטַּלְטֵל לְהִטַּלְטֵל