שיחת משתמש:גיא/ארכיון ב

באג בפיירפוקס

הי,

אני רואה שאתה מפעיל כאן, אז זה אומר שהתהליך יהיה קצר אפילו יותר משחשבתי: תוסיף ל-מדיה ויקי:Monobook.css את הקטע הבא:

/* עקיפת באג 2020 - מוויקיפדיה ביידיש */
ul
{
    margin-left: 1.5em;
    margin-right: 1.5em;
}
ol
{
    margin-left: 2.4em;
    margin-right: 2.4em;
}
/* 

אם אני זוכר נכון (<--מוטל בספק, כן?) זה יפתור את הבעיה. בברכה, Roybb95 20:40, 11 יוני 2006 (IDT)

תודה רבה, רועי! מיד אנסה. גיא 20:44, 11 יוני 2006 (IDT)

עשיתי משהו לא נכון? נראה לי שזה לא עובד :/ גיא 20:47, 11 יוני 2006 (IDT)

עשית בסדר, לדעתי. איפה אפשר לבדוק את ההשפעה של זה? אמרת משהו על הדף משתמש:גיא/FFbug, אבל לא נראה שהוא קיים. Roybb95 20:58, 11 יוני 2006 (IDT)

תודה על הסיוע :-) ניתן לבדוק במשתמש:גיא/FFBug, בתינוק וכו'. גיא 21:02, 11 יוני 2006 (IDT)

לפי ההתרשמות שלי, הבעיה כרגע היא רק ברשימות ממוספרות (#), ולא ברשימות מסוג *. האם כך היה גם קודם? Roybb95 21:05, 11 יוני 2006 (IDT)

אצלי יש בעיה בשני הסוגים (מרעננים את ה-cache ב-CTRL+F5 בפיירפוקס, נכון?). עד עכשיו לא שמתי לב שהבעיה לא חלה על טקסטים רגילים :-) גיא 21:08, 11 יוני 2006 (IDT)

המממ, אתה צודק. כשכתבתי את ההודעה הקודמת עדיין השתמשתי בגליון האישי שלי (משתמש:Roybb95/monobook.css) שכנראה היה בו משהו שטיפל ברשימות *. עכשיו מחקתי את הגליון הנ"ל ואני רואה שיש בעיה בשני הסוגים, אבל לא מצליח להבין מה טיפל בבעיה בגליון שלי. אני אנסה לראות אם אני יכול לעשות משהו, אבל לאור הזמן הרב שעבר מאז הפעם האחרונה שבה עסקתי בנושא הזה, אני ממליץ שתפנה לדלפק הייעוץ של ויקיפדיה או לחילופין ישירות לערן או לרותם. הם יוכלו לפתור את זה מהר יותר ממני.

וכן, בפיירפוקס מרעננים את ה-cache באמצעות ctrl-f5 :-) רועי 21:15, 11 יוני 2006 (IDT)

תודה רבה! פניתי לרותם ואחכה לתשובתו. יום טוב, גיא 21:23, 11 יוני 2006 (IDT)

תוסיף את הקוד הבא (שלקוח מההודעה המקבילה בוויקיפדיה) למדיה ויקי:Common.css:

/* תיקוני באגים: */

/* קוד לסידור רשימות שלא מוצגות טוב במוזילה/פיירפוקס.
נזקים:
* עלול לגרום לריבוע הקטן שליד הפריט הארוך ביותר ברשימה לעוף - וכך הוא מסתיר מעט טקסט.
* גורם לרשימות ממוספרות לרדת עד אחרי הפריט המפריע.
הערות:
* הקוד מופעל רק על התוכן (div#content) - רק שם יש בעיה (ולא על תפריט הצד).
* הקוד אינו מופעל על תוכן העניינים במרחב התמונות (ns-6) כיוון שזה מעוות אותו,
וכן אינו מופעל במרחב הקטגוריות (ns-14) כיוון שהוא עלול לגרום שם לעיוותים שונים. */
div#content ul
{
    display: table;
}
body.ns-6 div#content ul#filetoc,
body.ns-14 div#content ul
{
    display: block;
}
html > body div#content ol
{
    clear: left;
}

הקוד מתקן רשימות מסוג *, ובמקרה של רשימת # שמתנגשת עם טבלה/תמונה אז הרשימה יורדת למטה. ערן 23:22, 11 יוני 2006 (IDT)

תודה ערן, אך ראה מה קרה לתינוק ולמשתמש:גיא/FFBug. כל הרעיון היה לתקן את ההתנגשות של הרשימות עם הטבלה :-) גיא 23:33, 11 יוני 2006 (IDT)

בוויקיפדיה העדפנו שהרשימות ירדו למטה למרות שהן יוצרות רווח מיותר כי זה עדיף מכך שלא יהיה אפשר לראות אותן. בכל מקרה אם זה מפריע אפשר להוריד את

html > body div#content ol
{
    clear: left;
}

ניסתי לפתח קוד אחר שיעקוף את הבעיה בצורה טובה יותר, אבל הוא לא היה משהו - אבל אפשר לנסות גם אותו:

div#content ol
{
display:table-caption;
width:70%;
clear:none;
}

ערן 23:41, 11 יוני 2006 (IDT)

תודה! אני חושב שעכשיו זה בסדר (אבל אני אשמח אם תוודא) :-) הורדתי את הקוד שהצעת להוריד ואח"כ שכפלתי את הקוד שנשאר ושיניתי אותו כך שיתאים גם ל-ol. גיא 23:49, 11 יוני 2006 (IDT)

1. 1. זה נראה יותר טוב
   2. והרשימות לא מתעופפות לכל מיני מקומות
   3. אבל הן שוכחות לספור, לפחות במוזילה שלי, ונתקעות על המספר 0. 89.138.49.195 23:59, 11 יוני 2006 (IDT)

חחח, באמת? אצלי לא. טוב, זה מחיר זניח. שוב תודה רבה רבה! גיא 00:02, 12 יוני 2006 (IDT)

אכן כן. בדקתי את העמודים בפיירפוקס היום, והכול נראה מצוין, מלבד המספור, שאינו תקין.

אריה ז. 11:52, 12 יוני 2006 (IDT)

החל דיון בוויקיפדיה בעקבות הפתרון שלנו. נראה ששדרוג לגירסה האחרונה של פיירפוקס (1.5.0.4) פותר גם את בעיית המספור. לדעתי כדאי להשאיר את הפתרון הזה משום שהוא יוצר בעיה זניחה יחסית לבעיות שהיו קודם לכן. גיא 12:37, 12 יוני 2006 (IDT)

אהבתי את החסימה :P

שיהיה בהצלחה במבחן! שיר-לי 13:56, 13 יוני 2006 (IDT)

תודה. לפעמים צריך לעשות מעשים קיצוניים ;) גיא 13:05, 15 יוני 2006 (IDT)

נחמד לראות אותך שוב במחזותנו :). שיר-לי 15:29, 15 יוני 2006 (IDT)

תודה ;) גיא 15:34, 15 יוני 2006 (IDT)

תבניות בדף העריכה

שלום גיא. תוכל להוסיף את "תבנית:פירוש נוסף" לרשימת התבניות שניתן להוסיף מתיבת הגלילה בדפי העריכה? בברכת הצלחה במבחן, Mintz l 22:29, 14 יוני 2006 (IDT) (-:

תודה :) אעשה זאת מאוחר יותר היום. גיא 13:05, 15 יוני 2006 (IDT)

חטמית

אהלן גיא,
בטעות פתחתי ערך בשם חתמית כאשר זו לא הייתה כוונתי. תוכל בבקשה למחוק את הערך?
תודה!!!!! שיר-לי 12:46, 18 יוני 2006 (IDT)

נמחק :-) גיא 12:47, 18 יוני 2006 (IDT)

אטימולוגיה

אהלן גיא :-)

תגיד, נראה לך שיש טעם לתת אטימולוגיה מפורטת (ב"שטאנץ" אחיד, פחות או יותר) גם למילים שהאטימולוגיה שלהן טריוויאלית, או שזה לא מתאים למילון מהסוג הזה? אני מתכוון להמון מילים בסיסיות כמו יד, כלב, שמש וכו', שיש להן מקבילות ברוב השפות השמיות (ראה לדוגמה בערך אוזן). Nevuer 22:57, 18 יוני 2006 (IDT)

בהחלט! תרגיש חופשי להוסיף אותן. כשלא היית הכנסתי הרבה השוואות בין שפות :-) גיא 23:12, 18 יוני 2006 (IDT)

סבבה :-) לילה טוב! Nevuer 23:19, 18 יוני 2006 (IDT)

גם לך ;-) גיא 23:28, 18 יוני 2006 (IDT)

קישורים פיקטיביים

שלום גיא! תגיד, מה זה הקישורים האלה שנוספים אוטומטית לטקסט? למשל בערך שופר: במילה תרועה ובמופע השני של המילה "קרן". הם נראים כמו קישורים רגילים, אבל לחיצה עליהם מובילה לאיזה אתר שלא קשור לשום דבר. זה מבלבל ומעצבן. :-( Nevuer 18:17, 21 יוני 2006 (IDT)

היי ראובן. אני לא יודע למה אתה מתכוון, כי אצלי אין קישורים במילים האלה :-) גיא 22:27, 21 יוני 2006 (IDT)

באמת? :-o אני לא מבין... זה מוזר מאוד. נו טוף, שיהיה :-) Nevuer 22:55, 21 יוני 2006 (IDT)

אולי תשלח לי screenshot של התופעה באימייל? ;) גיא 06:59, 22 יוני 2006 (IDT)

אין צורך :-) נראה שאין לזה שום קשר לוויקימילון: כרגע אני על מחשב אחר וזה לא קורה. כנראה זאת סתם איזו תוכנה מוזרה שמותקנת במחשב שלי ;-) Nevuer 22:20, 22 יוני 2006 (IDT)

שפות

היי :), כמה ענייני שפות:

1. הפנית אותי לעמוד הראשי שם יש רשימה של כל הויקימילונים. הרשימה חלקית לצערי :/ בכל מקרה, ב[ויקי האנגלי] יש רשימה של כל המילונים. מה שכדאי לדעתי לעשות זה להוסיף אצלנו קישור "לרשימה כל המילונים לחץ כאן" או משהו בסגנון שיקשר לרשימה המלאה.
2. במערכת התווים המיוחדים שהכנת חסרים תווים כמו של שפות מזרח אירופה (למשל: č, š, ž...). אני לא בטוחה עד כמה זה יהיה שימושי.. אבל זה יכול להוסיף :)
3. סרבו-קרואטית. יש שני ויקימילונים נפרדים לשפה. רוב המלים בה הן זהות, חוץ מכמה מעטות בלבד. מה כדאי לעשות איתה?

תודה!!!!, שיר-לי 16:46, 22 יוני 2006 (IDT)

תבנית הפרוש הנוסף

הי,

• למדתי. אבל לטעמי האותיות קטנות מדי. צריך לחשוב על המשתמשים ואת חֹק לכתוב באותיות גדולות.
• שבת שלום. איתן פ 15:58, 23 יוני 2006 (IDT)

ייתכן שאתה צודק. הנה, כבר נוסף לנו דיון למפגש :-) גיא 16:06, 23 יוני 2006 (IDT)

עזרה

שלום גיא אשמח לקבל הסבר לגבי דרך יצירת קטגוריה וקטגוריית משנה. נראה לי שאיני עושה זאת נכון. תודה הכלכלן 11:41, 25 יוני 2006 (IDT)

שלום :)

אמנם איני גיא, אך אשמח לענות :):

יצירת קטגוריה נעשית על-ידי חיפוש הקטגוריה בתיבת החיפוש (קטגוריה:שם הקטגוריה). שם תקבל הודעה שלא קיימת קטגוריה כזו. תהיה בפנייך אפשרות של "יצירת ערך חדש" או "עריכה". בחירה באחת מן האפשרויות תוביל אותך לדף העריכה של הקטגוריה. הוסף רווח בדף, או הסבר קצר על הקטגוריה, ושמור את הדף. כך אתה יוצר קטגוריה.

יצירית קטגוריית משנה תיעשה באותו האופן, רק שלקטגוריה יתווסף קישור לקטגוריה ראשית, לפי ההסבר שלהלן:

הוספת קטגוריה לדף קיים נעשית באצמעות כתיבת [[קטגוריה:שם הקטגוריה]]. אתה יכול להיעזרר בתבניות נוספות שיעזרו לך בכתיבת ערכים.התבניות נמצאות בצדו השמאלי של כל דף עריכה. התבנית "כל הכותרות בבת אחת" בונה לך עמוד במבנה הסטנדרטי של ויקימילון.

אתה מוזמן לפנות אם ישנן עוד בעיות או בקשות. בהצלחה!!!

שיר-לי 12:03, 25 יוני 2006 (IDT)

שלום גיא

שלום גיא,

סוף סוף הצלחתי לגלות איך להחזיר לך הודעה (אני חדש...) ;-) לא ברור לי מה עשיתי לא בסדר כשכתבתי את הערכים... אודה להסבר...

אור שלום,

ראשית, תגובה להודעה שמשתמש השאיר לך בדף השיחה נהוג שתמשיך באותו דף שיחה. את תגובתך תוכל להוסיף בשורה מתחת ע"י הוספת נקודיים לריווח.

אני לא יודעת בדיוק למה גיא התכוון בדבריו, אבל כדאי שתשים לב למדיניות המחיקה הכוללת פירוט אודות כל הפרטים החייבים להיות בערך וכן כדאי להיעזר בתבנית שמשמאל למטה "הוספת כל התבניות בבת אחת".

ברוך הבא , ושיהיה בהצלחה!

שיר-לי 15:25, 26 יוני 2006 (IDT)

נ.ב. נהוג לחתום בסוף הודעה באמצעות ~~~~

או.קיי תודה

ניטרון

אתה צודק מנוגע לאיות של המילה ניטרון. הגעתי למסקנה מוטעית בעקבות הקישור הבא:[1]. אך בדקתי במילון אבן-שושן והכן "ניטרון" הינו האיות הנכון. תודה שהבאת את הדבר לידיעתי.

דירק ג'נטלי 12:43, 5 יולי 2006 (IDT)

בבקשה :-) יום נעים! גיא 13:15, 5 יולי 2006 (IDT)

זנק הידרולי

תיקנתי כמיטב יכולתי רק טרם הצלחתי למצוא תרגום הולם.--Drall 12:05, 9 יולי 2006 (IDT)

תודה! אעבור על הערך במועד מאוחר יותר. גיא 23:29, 9 יולי 2006 (IDT)

ויקימילון:מאמרים

הועבר למזנון.

מילים מקראיות

ערב טוב גיא
באמת לא זכרתי את ענין המלים המקראיות, אלא רק ששכנעת אותי שלא כדאי לעשות מזה קטגוריה. אז הסתכלתי שוב בשיחה ההיא. אני יכול לומר שגם אז לא הסכמתי אתך. אני מציע לשקול שוב את הענין. אין מלים יתומות. אם אני כותב לשון חז"ל, נשאלת השאלה מהיכן הגיע לארמית. אם אני כותב מיונית, בטח יש איזה מקור בלשונות ההודיות ואין לדברים סוף. בכל מקרה, מלים עבריות ששורשיהן במקרא הן מקראיות. ואם לא נכתוב כלום וישאל השואל מה המקור, לא תגיד לו לא ידוע. דוקא לגבי מלים מקראיות אני לא כותב שורש אכדי אפילו אם אני יודע אותו ודוקא מהסיבה שאני לא יודע מהיכן הגיעו רב השורשים במקרא, אבל כאמור, הם במקרא.
איתן פ 20:38, 22 יולי 2006 (IDT)

שלום איתן.

הסכמנו בזמנו שהקטגוריה "לשון המקרא" (שעוד לא נוצרה, אגב) תשמש כביתן של מילים כגון אפדן ואבה (הערך השני בדף זה), שהופיעו במקרא לראשונה, אך אינן מצויות היום בשימוש.

כפי שיש בדפי הערכים סעיף עבור אטימולוגיה, כך יש לכתוב סעיף כזה בדף השורש י-ד-ע ובו תכתוב שהשורש הופיע לראשונה במקרא. בערך יֶלֶד לא נכתוב שהמילה נוצרה מהשורש י-ל-ד, משום שאין כל סיבה לעשות זאת. אלו דברים ברורים מאליהם. כמו כן אני לא רואה סיבה לכך שהאטימולוגיה של השורש י-ד-ע תופיע בכל ערך שבנוי מהשורש הזה.

שבוע טוב ושקט, גיא 20:43, 22 יולי 2006 (IDT)

חופש

שלום גיא. הצטרפתי אתמול, ובעיקר מסיבה אחת - רציתי להוסיף מילה חופש לויקימילון - המילון החופשי. לדעתי כל המילים שכשורות לחופש, שיתוף וכל שאר הדברים שקשורים למיזמים החופשיים וקהילת הקוד הפתוח צריכים להיות הראשונים שיכנו למילון כזה, הרי זה היסוד הרעיוני שלו! עשיתי כמיטב יכולתי על מנת להציג את הערך חופש בצורה הטובה ביותר שאני יכול, על יש לי כמה שאלות:

1. האם הגייה צריכה להכתב ב-IPA?
2. האם זה היה נכון מצדי להזין את הערך בצורה מנוקדת (חֹפֶשׁ) וליצור אחריכן ערך בכתיב מלא (חופש) שמפנה אל הערך המנוקד?
3. למה ויקומילון בעברית לא יכיל מילים בספות זרות כמו שזה קיים בגרסה האנגלית, למה אנחנו עושים הפניות לגרסה בשפה המתאימה? המילון הרי אמור להיות רב לשוני...

אם יתפנו לך 5 דקות אנא ענה לי בשיחת משתמש שלי. תודה מראש. Space3000 09:10, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

בוקר טוב. נהוג להמשיך שיחה באותו מקום שבו התחילה, אז אשיב לך כאן :-)

אני מציע שתקרא בעיון את ויקימילון:כתיבת ערך חדש. דף זה יענה על שתי שאלותיך הראשונות.

בשני מפגשים שנערכו הוחלט לא לעבור לשלב הרב-לשוני עד שייבנה בסיס עברי-עברי טוב (וברור לך ש-3,000 ערכים, כ-1,000 מתוכם ראשי-תיבות, אינם בסיס כזה). הלוגו של ויקימילון אכן מטעה מהבחינה הזו, מכיוון שהוויקימילון העברי שונה מוויקימילונים אחרים - אנחנו כרגע מילון עברי עברי בלבד.

אם יש לך שאלות נוספות אתה מוזמן לפנות אליי. אשמח לסייע לך בכל נושא!

שבת שלום,

גיא 09:32, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

תבנית תרגום

היי גיא. אנא הבט בשיחת תבנית:ת#לגבי התבנית. יום טוב, Mintz l 20:47, 6 אוגוסט 2006 (IDT)

קראתי והשבתי. תודה על שהפנית את תשומת לבי :-) גיא 21:33, 6 אוגוסט 2006 (IDT)

קטגוריה:ערכים בעלי הגייה בעייתית

היי,
יש ערכים בעלי הברה אחת הנכללים בקטגוריה זו. מה לעשות עמם?
האם להוריד סתם את התבנית, או להדגיש אותם כדי שלא נסתך בפעם הבאה שתריץ את חץ שנון באופן זה?
שיר-לי 16:36, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

צריך להוריד את התבנית. הוספתי משהו לקוד שיגרום לחץ שנון לדלג על הערכים האלו בפעם הבאה. תודה :-) גיא 21:35, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

מעולה :) תודה, שיר-לי 07:13, 4 בספטמבר 2006 (IDT)

מלאך

איזה מתוק :)
זה פשוט ערך מדהים, שנכתב על-ידי אדם מדהים.
אין לי מילים...
אוהבת (ומתגעגת...)
שיר-לי 22:24, 8 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה! :-) גיא 07:52, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

אז למה שלא תצביעו לו במומלצים.

נ.ב: למה בוויקימילון נוהגים לעשות רווח בין תגובה לתגובה. אמנם אני לא רגיל אבל כמו שאומרים "ברומא תהייה רומאי". בברכה דניאל ב. 21:11, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

תעתיק לאכדית

שלום גיא, יש לי בקשה קטנה: אם לא אכפת לך להוסיף את הסימנים הבאים ל"הוספת תווים המיוחדים", עבור תעתיק למילים אכדיות. הסימנים הם העצורים: ţ (טי"ת),š (שי"ן) ו-ş (צד"י) והתנועות הארוכות: āēīū (אאל"ט אין o באכדית). תודה לך. Nevuer 20:55, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

אין בעיה. אעשה זאת בהמשך היום :-) גיא 07:29, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

הוספתי, ואני מתנצל על העיכוב :-) גיא 14:49, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

גיא, תודה רבה! :-) Nevuer 17:10, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

בשמחה ;-) גיא 22:58, 13 בספטמבר 2006 (IDT)

תבנית תרגום

היי גיא. התוכל לתקן את התבנית כך שיהיה אפשר להעביר אליה מספר מילים? תודה, Mintz l 12:20, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

אין בעיה :-) גיא 15:25, 14 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה! Mintz l 19:43, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

בבקשה :-) קצת דפקתי את זה בהתחלה, אבל עכשיו הכול בסדר ;-) גיא 22:07, 17 בספטמבר 2006 (IDT)

ערכים מומלצים

היי גיא, תוכל להפנות אותי למקום שבו נדונה מדיניות הערכים המומלצים? תודה, שי 16:41, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

אמנם לא קוראים לי גיא, אבל המדיניות נידונה כאן. שיר-לי 16:48, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה שיר-לי שי 16:59, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

יוונית

הי גיא, מה קרה לתבנית יוונית? איך אני מכניס מילה ביוונית ביוניקוד ללא טרנסקריפציה? שי 16:56, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה, תוקן :-) גיא 07:19, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

חן חן! שי 17:29, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

בלאגן במזנון

שלום גיא! משהו התחרבש עם המזנון, יש שם הרבה הודעות כפולות. אתה יכול לבדוק מה קורה? Nevuer 17:59, 4 באוקטובר 2006 (IST)

שחזרתי לעריכה האחרונה של גיא, כך שההודעות של Staieram ושל אור17 לא שם כרגע. Mintz l 18:56, 4 באוקטובר 2006 (IST)

המשך שיחתנו

בקר טוב גיא,
בהמשך לשיחתנו בדף השיחה שלי.
כמו שהצעת זה טוב.

3. עברית חדשה, טכנולוגיה כאן הגדרה

אבל הבחירה של המקור צריכה להיות מוגבלת ל 3 או 4 או 5 (צריך להחליט) אפשרויות.
איתן פ 09:05, 11 באוקטובר 2006 (IST)

בהחלט, תודה רבה שזכרת. לדעתי יהיו בסופו של דבר ארבעה שמות שבהם נשתמש. אני עדיין מתלבט באשר לאחד מהם. אעדכן אותך מחר :-) גיא 16:45, 11 באוקטובר 2006 (IST)

לאחר התייעצות עם חבר פתרתי גם את עניין השם השלישי. אלו השמות שאני מציע: מקרא, חכמים, ביניים, חדשה. אנחנו צריכים משהו קצר וקולע, ואין מקום לכתוב "לשון המקרא", "תקופת הביניים", "עברית חדשה" וכולי. אני סבור שהשמות האלו יהיו הטובים ביותר. יום טוב, גיא 13:42, 12 באוקטובר 2006 (IST)

בקר טוב,

לא בטוח שהבנתי אותך. האם בלחיצה על הכחול יפתח הסבר כגון:

חכמים - לשון חז"ל, תלמוד , מדרשים

אם לא, קוד מקוצר לא יספיק. המשתמש האקראי לא יבין. "מקרא" יובן למי שקרוב לענין. "חכמים" לא יובן, "ביניים"? למה הכונה? לפחות "ימי הביניים" האחרון מונח מקובל המתיחס לתקופה. "חדשה" אפשר להבין, אם כי אני אעדיף "עברית חדשה".

חג שמח ויום נעים איתן פ 07:20, 13 באוקטובר 2006 (IST)

בוקר אור! בעתיד יהיה דף שירכז הסברים עבור הקורא. בין השאר יוסבר שם מה כל קיצור אומר. תמיד אפשר לעבור לשיטת הסימנים, שגם היא דורשת הסבר, אבל אני חושב שהצעתי אינטואיטיבית יותר. חג שמח! גיא 09:24, 13 באוקטובר 2006 (IST)

הי

-במילון אבן שושן, וגם יהודה גור, ראיתי שהמקור מסומן בסימן גרפי. אבן שושן נותן מפתח הסימנים בכל דף! זה כמובן לא מתאים למילון מקוון.

-המילון צריך להיות ידידותי למשתמש וכמו שכתבת לי פעם, המשתמשים לא יבינו את הקיצורים. הם גם לא ידעו שצריך לחפש הסברים ואיפה. אם יש הפניות, הן צריכות להיות בשיטת windows, כלומר בלחיצה על המילה (המילים) ממנה רוצים להפנות.

-האם יש תועלת בחיסכון של כמה מילים בהגדרה? אני מציע, בכל זאת, לתת הגדרות ברורות יותר.

יש עוד משהו שאני רוצה לברר בקשר לידידותיות של הקטגוריות, אני מתכוון להעלות זאת במיזנון.

איתן פ 08:29, 14 באוקטובר 2006 (IST)

בוקר טוב!

יש אפשרות טכנית להסביר מילה או ביטוי באמצעות העברת הסמן מעל המילה (ואז מופיע ב-balloon tip קטן ההסבר). ראה תבנית:מונחון בוויקיפדיה. באותה מידה ניתן להשתמש בסימן גרפי, שכאשר תעביר מעליו את הסמן תקבל את ההסבר. השאלה היא האם אנחנו רוצים להשתמש בקיצור עם הסבר, בסימן עם הסבר או שמא בשם כולו.

ודבר ששכחתי לציין: יש תקופה המכונה תקופת הביניים. בעיקרון היא כל התקופה שבין לשון חז"ל לעברית החדשה (משמע היא כוללת יותר מימי הביניים). התייעצתי לגבי השם הזה עם מקורות יודעי דבר וזו האפשרות הקולעת ביותר. ניתן כמובן לחלק את הרובד הזה לכמה רבדים שונים, אך זה רק יקשה על הקורא (ואז מה - נחלק את לשון חז"ל ללשון תנאים וללשון אמוראים?).

גיא 09:16, 14 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא חושב שיש לפצל לחלוקות משנה או להוסיף חלוקות; מסכים ש 4 זה מספיק. ואני מבין את הצורך בהגדרה כללית יותר מאשר ימי הבינים. אבל זה מחייב הסבר למה הכוונה ומה זה כולל.

השיטה שהצעת, גם היא טובה.

איתן פ 10:03, 14 באוקטובר 2006 (IST)

ושוב ענייני הגייה

גיא, שים לב שהבוט הוסיף את הקטגוריה לערך בד, למרות שאין בעיה עם ההגייה. אתה יכול לבדוק את זה? Nevuer 20:23, 15 באוקטובר 2006 (IST)

זה קרה בגלל טעות הקלדה שלי כשכתבתי אותו. הוא סימן את כל הערכים בני הברה אחת כבעייתיים, אף על פי שאינם כאלה כמובן. מאז תיקנתי את הבאג, אבל... את הנעשה אין להשיב :-) תודה על הערנות! גיא 20:26, 15 באוקטובר 2006 (IST)

אוקיי, אין בעיה :-) Nevuer 20:30, 15 באוקטובר 2006 (IST)

קשרים בין שפות

גיא, לא הגיע הזמן להיפטר מהסעיף הזה? למיטב זכרוני, אני לא הראשון שטוען שהסעיף הזה חסר ערך, שלא לומר ילדותי. או שכן לומר. Nevuer 21:08, 15 באוקטובר 2006 (IST)

מחקתי אותו היכן שראיתי אותו. לאון התנגד בזמנו, אבל אין סיבה להשאיר דברים חסרי ערך לשוני. אתה צודק לגמרי. גיא 21:09, 15 באוקטובר 2006 (IST)

אעשה כמוך. Nevuer 21:11, 15 באוקטובר 2006 (IST)

אני בעד להשאיר מידע כמו זה שבאברקדברה#קשרים בין שפות. מה שכתוב בבתיק הוא הבחלט מגוחך (נראה לי אפילו שאני כתבתי את זה). Mintz l 22:41, 15 באוקטובר 2006 (IST)

גם המידע באברקדברה אינו מועיל בכלום לדעתי. אם זו אטימולוגיה צריך להיות לה ביסוס. אם אלה סתם משחקים לשוניים, אני לא חושב שיש להם מקום במילון רציני. כמו כן צריך לעשות משהו עם האטימולוגיה השנייה שם (ומה זה איצור?). גיא 23:19, 15 באוקטובר 2006 (IST)

מה דעתך כעת? Mintz l 00:53, 16 באוקטובר 2006 (IST)

העניין הוא שרק האטימולוגיה הארמית עוד נשמעת הגיונית. השאר הן אטימולוגיות עממיות במקרה הטוב. לא ברור הקשר לצרפתית (מאיפה הגיעה ה-abra?) ועל האטימולוגיה לפי האותיות אין מה לדבר (העובדה שהיא כלולה בוויקיפדיה אינה אומרת שהיא נכונה). גיא 07:25, 16 באוקטובר 2006 (IST)

שלום גיא

הועבר לשיחת משתמש:שישי.

רק לשם הענין שבדבר

התרגומים שהוספת לפרקליט נכונים כמובן. הסיבה שאני כתבתי advocate, נראה לי שהמקור הלטיני, במבנהו המילולי, קרוב למקור היווני. איתן פ 10:40, 21 באוקטובר 2006 (IST)

אין בעיה. כל עוד הכול נכון - הכול בסדר :-) שבת שלום! גיא 11:24, 21 באוקטובר 2006 (IST)

שיוך לקטגוריות

היי. מה הקו המנחה בשיוך לקטגוריות? הכי תחתונה והכי עליונה? למשל בפמבי הוספת את "מילים שאולות..". אבל "יוונית" היא תת קט' של "מילים שאולות..". בתודה, Mintz l 13:10, 28 באוקטובר 2006 (IST)

היי לאון :-) בעיקרון יש לשייך ערכים לקטגוריה ה"תחתונה" ביותר, אלא אם יש התאמה ליותר מאחת. כלומר את תפוז נשייך גם לקטגוריית "פרות" וגם לקטגוריית "פרות הדר", כי המילה עונה על שתי ההגדרות. כך גם באשר לתיאטרון, השאולה מלועזית, וספציפית יותר מיוונית. המטרה כאן היא לתת למשתמש אפשרות לחפש לפי קריטריון מסוים ולמקד את עצמו. עם זאת יש ערכים שאין בכך צורך: את ירח נשייך לקטגוריית "גרמי השמים" ולא לקטגוריית "מדעי החלל". אם אי פעם תתלבט באשר לערך מסוים אשמח לייעץ. גיא 17:37, 28 באוקטובר 2006 (IST)

מה עם הסתברות שיכול להיכלל ב"תורת ההסתברות", "מתמטיקה" ו"תורות מדעיות"..? Mintz l 19:28, 28 באוקטובר 2006 (IST)

בכולן :-) גיא 23:12, 28 באוקטובר 2006 (IST)

אוקיי, זה היה בהחלט לא צפוי. אני גם לא בטוח שזה רצוי. אני בעד הכי תחתונה והכי עליונה, אבל בכל מקרה לדעתי כדאי להוסיף הסבר מתאים בעקרונות וקווים מנחים. תוכל לנסח את הכללים? בתודה, Mintz l 23:16, 28 באוקטובר 2006 (IST)

בהחלט יש מקום לשייך לכמה קטגוריות אם רוצים. זה לא מפריע לאף אחד ויכול רק לסייע. אתן דוגמה: נוח מאוד למצוא ניבים, ביטויים ופתגמים לפי הקטגוריות הנוכחיות. אם רוצים, אפשר למקד את זה - או ניבים, או ביטויים או פתגמים. ואם רוצים אפשר לסווג גם לפי המקור - המקרא או ספרות חז"ל. אינני רואה בכך בעיה, אלא יתרון (שוב, במקרים מסוימים). שיוך לקטגוריות נתון כביכול לשיקולו של הכותב, אך השאלה שצריך לשאול היא "האם הקורא הממוצע ירצה למצוא את הערך שלי בקטגוריה X?". אני חושב שהתשובה חיובית בעבור הערך הסתברות בכל הקטגוריות שציינת. בכל אופן אנסח כלל כשאתפנה. גיא 23:30, 28 באוקטובר 2006 (IST)

שאלה לגבי מה שכתבת על עצרת

שלום גיא. קראתי את ההסבר שלך על עצרת ורציתי לדעת:
1. מאיפה הפירוש לאטימולוגיה של המושג המתמטי ( הפעולה נעצרת כאשר היא מגיעה למספר שנקבע מראש. )
2. האם ניתן לקשר את האטימולוגיה של המילה למילה באנגלית
factorial 3. מה הסימוכין שלך לאטימולוגיה
תודה מראש,
לוי

שלום לוי וברוך הבא!

ראשית אומר שלפעמים חשיבה מאומצת היא כל מה שדרוש כדי למצוא אטימולוגיה של מילה בעברית החדשה. את המילה גלידה למשל הגה בן-יהודה "על משקל לְבִיבָה" (כך הוא כתב במילונו). הוא הניח שהדובר המצוי יבין מדוע הוא בחר דווקא בשורש ג-ל-ד. אנו משתמשים במילים ובדרך כלל איננו חושבים על משמעותן האמתית, על מה שעומד מאחוריהן. במקרה של גלידה הסיבה היא משמעותו של השורש, קפיאה או התקשות.

שורש הוא בדרך כלל המפתח להבנתה של מילה. אם תחשוב על כך, כל משמעויותיה של המילה עצרת, גם אלו שאינן מתמטיות, נובעות מעצירה מסוימת. את האטימולוגיה של העצרת המקראית (מרובת הפירושים), שלא הבאתי בערך, מפרשים בסיוע ההקשר: "עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא כג, לו). גם כאן מדובר בעצירה, במקרה הזה של מלאכה.

אינני רואה כיצד ניתן לקשר בין האטימולוגיה העברית של עצרת ובין האטימולוגיה האנגלית של factorial. כל אחת מן המילים נובעת ממאפיין אחר של הפעולה המתמטית: המילה העברית מסיום הפעולה; המילה האנגלית מהגורמים המרכיבים את הפעולה. רק לעתים רחוקות נגזרת מילה באופן דומה לזו של מילה לועזית.

אני מקווה ששכנעתי אותך באמתוּת הגרסה. אני תמיד מסתמך על מקור כתוב רציני כאשר אני כותב אטימולוגיות, ובפרט כשמדובר בקביעה חד משמעית כמו במקרה זה. עם זאת אינני זוכר היכן קראתי את האטימולוגיה הזו ובדיקה ראשונית לא העלתה דבר.

בברכה, גיא 17:35, 31 באוקטובר 2006 (IST)

תודה רבה על שענית כל כך מהר, אודה לך אם תוכל לתת לי את המקור אם תמצא.
תוכל לספר לי מה הרקע שלך בלשון
תודה
לוי

בבקשה. הידע הלשוני שלי מקורו בעניין אישי. דרך אגב, אתה יכול לחתום בסוף דבריך על ידי הוספת ~~~~ (כאשר אתה מחובר לחשבון). גיא 18:44, 31 באוקטובר 2006 (IST)

אתה חושב שתוכל למצוא את המקור לאטימולוגיה בזמן הקרוב ?
Levi 19:25, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אני לא חושב שיהיה לי זמן, מצטער. למה זה כל כך דחוף, אם אפשר לשאול? גיא 19:30, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אני לומד באוניברסיטה והמרצה שלי להסתברות אמר שמי שימצא לו את האטימולוגיה למילה יקבל 20 נק בונוס בציון הסופי.
הוא אמר שכל קורס הוא שואל ואף פעם לא הצליחו להביא לו תשובה.
הוא אמר שאפילו שאלו את האקדמיה ללשון והם אמרו שהם לא יודעים מה מקור המילה.
יש לך הצעות איפה אני יכול לחפש או איך אני יכול לשכנע אותו שזה מה שאתה כתבת?
תודה. Levi 20:22, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אז אתה שואל מתוך עניין אקדמי? ;-) Nevuer 20:35, 1 בנובמבר 2006 (IST)

פעם שאלתי את המזכירה המדעית של האקדמיה למקור מילה שלא מצאתי את האטימולוגיה שלה, והיא העלתה סברה הגיונית בהחלט. קשה לי להאמין שהאקדמיה, בתור מי שהכניסה את המילה עצרת למילון מונחי החשבון עוד בשנת 1940, אינה יודעת מה מקור המילה. בכל אופן אינני זוכר היכן קראתי את זה, אבל גם אינני רואה סיבה שהמרצה לא יקבל תשובה נכונה (בהנחה שאליה הוא מתכוון) ללא סימוכין. גיא 20:59, 1 בנובמבר 2006 (IST)

היה לי שיעור היום עם המרצה. הוא הקריא את ההתכתבות שהיתה לי איתו ואמר שיביא לי 10 נק מתוך ה20 בגלל המאמץ.
הוא אמר שזה הבעיה בוויקי, שאנשים כותבים דברים בלי סימוכין ושכנראה מה שאתה כתבת זה ממקור לא מוסמך ולא נראה לו אמין.
לו אין תשובה מוסמכת והוא אמר ששאר ה10 נקודות יינתנו למי שיימצא תשובה מוסמכת
תודה בכל מקרה Levi 20:08, 5 בנובמבר 2006 (IST)

זו אכן אחת מהבעיות במיזמי הוויקי, אלא שלעניות דעתי היא אינה חלה על ויקימילון. כשמישהו כותב כאן ללא סימוכין תרומתו נמחקת או שמבררים עמו את נכונותה (השוני ביחס נובע מן הנסיבות). אני בטוח בנכונות האטימולוגיה שכן קראתי אותה במקור מוסמך, אלא שאין בידי לשחזרו כרגע. נראה לי שכדאי שהמרצה שלך יתמקד בהסתברות ולא בחקר הלשון :-) גיא 20:54, 5 בנובמבר 2006 (IST)

עכשיו ענו לי מהאקדמיה ללשון וזה מה שכתבו: תודה על השאלה המעניינת. המונח עֲצֶרֶת במשמע פקטוריאל נקבע בוועד הלשון ופורסם לראשונה בשנת 1940. נראה הפקטוריאל, שהוא המכפלה של כל המספרים השלמים מאחת ועד המספר הנתון, הוא מעין כינוס, מעין אספה רבתי של מרכיבי המספר, ומכאן הדימוי לעצרת, שפירושה אספה כללית.

אם יימצא בידינו מידע ספציפי יותר, כתוב נכתוב לך.

בברכה,
קרן דובנוב
המזכירות המדעית

האקדמיה ללשון העברית

http://hebrew-academy.huji.ac.il

Levi 21:18, 5 בנובמבר 2006 (IST)

אמרתי לך שאפשר לסמוך עליהם. אני חושב שזה מה שאני כתבתי, רק בניסוח קצת אחר, ועם תוספת יותר "פיקנטית". גיא 21:48, 5 בנובמבר 2006 (IST)

אבל גיא, אני לא רואה איך ההסבר של האקדמיה מסתדר עם ההסבר שלך. אגב, אני חייב לציין שההסבר של האקדמיה הוא גם זה שעלה בדעתי, אבל לא רציתי להתערב בדיון כי לא הייתי בטוח. Nevuer 22:02, 5 בנובמבר 2006 (IST)

קודם כול אל תחשוש לעולם להתערב בדיון :-) המילה עצרת במשמעות כינוס נובעת מכך שהרבה אנשים עוצרים במקום אחד, נכון? כלומר זו האטימולוגיה. אז העצרת המתמטית נובעת מכך שגם המספרים (=הגורמים) במכפלה נעצרים מתישהו ובנקודה מסוימת (אם תרצה, קרא לנקודה הזו הכיכר שבה מתקיימת העצרת הפיזית). אני חושב שהאטימולוגיה זהה פחות או יותר, אלא שהאקדמיה העדיפה ליצור תחנת ביניים, שלה אנחנו קוראים בוויקימילון "בהשאלה". אבל אני שוב רוצה לומר שזה לא ההסבר שלי, קראתי אותו במקור מוסמך (אולי זו הייתה חוברת של "לשוננו לעם", אבל אני ממש לא בטוח). גיא 22:19, 5 בנובמבר 2006 (IST)

מצטער, לא השתכנעתי בנוגע לקשר בין שתי האטימולוגיות... אבל אני בטוח שאפשר לסמוך עליך אם אתה אומר שהאטימולוגיה שלך מבוססת. :-) Nevuer 22:53, 6 בנובמבר 2006 (IST)

אני מתנצל על ההסבר הלא משכנע. אילו היה לי מעט יותר זמן פנוי הייתי משקיע הרבה יותר בתשובה. לא נורא :-) גיא 23:59, 6 בנובמבר 2006 (IST)

ערכים לשכתוב

ערב טוב, גיא. יש בערך חצי מיליון ערכים לשכתוב, רובם חסרי כל ערך (משחק מילים, חי חי). את זה אני לא מחדש לך. מה שאני מציע הוא לנקות את השולחן: לעבור על הערכים אחד אחד ופשוט למחוק את אלה שבאמת בעייתיים, וגם את אלה המוזרים שלא נראה שיתפתח מהם משהו בקרוב (עידן הפולקינקוקולוס הרביעי וכו').
אני לא חושב שזה מנוגד ל"רוח ויקימילון", כי בכל מקרה לפי מדיניות המחיקה, הערכים האלה לא אמורים להישאר שם שנים בלי שישוכתבו. בסופו של דבר נישאר עם מספר מצומצם יותר של ערכים לשכתוב, מספר שאפשר להתמודד איתו, ואני מאמין שזה יגרום לנו להרגיש שהעבודה שלנו פרודוקטיבית יותר. מה אתה אומר? אם אתה נותן לי אור ירוק, אני מתחיל לסמן למחיקה... (בזה לפחות אני טוב ;-)). Nevuer 23:12, 6 בנובמבר 2006 (IST)

טוב, אני רואה שהבעיה הרבה פחות חמורה ממה שנדמה היה לי... משום מה הייתי מוכן להישבע שלא מזמן היו הרבה יותר ערכים, הייתי כל כך בטוח שלא טרחתי לבדוק. :-P בכל אופן, עדיין דרוש דילול רציני והצעתי עומדת בעינה. Nevuer 23:38, 6 בנובמבר 2006 (IST)

היי ראובן. בזמנו (זה דווקא היה לפני מספר חודשים לא מבוטל), לאחר גיבוש מדיניות המחיקה, עברתי על הרבה ערכים ומחקתי אותם בהתאם למדיניות. אין ספק שבינתיים הצטברו עוד ואני גם חושב שמלכתחילה לא הספקתי להשלים את המלאכה. בכל אופן אתה מוזמן להקל עליי ולסמן את הערכים שלדעתך דורשים מחיקה. הערכים האלו יכולים להיות לא רק משחקי מילים, אלא כל דבר שחלה עליו המדיניות הנ"ל. שים לב שניתן (ורצוי מאוד) להשתמש ב{{מחק}} ולא בהצבעות המחיקה. שוב, הכול לפי הכתוב בדף. תודה רבה על היזמה! גיא 23:58, 6 בנובמבר 2006 (IST)

תו מוסתר

גיא, ערב טוב! עניין טכני: אני זוכר שקראתי פעם על דרך ליצור תו מיוחד שקיים בטקסט אבל לא מוצג על המסך. אני לא זוכר איך עושים זאת, אולי תוכל לעזור לי? :-) Nevuer 19:46, 8 בנובמבר 2006 (IST)

עוד משהו קטן: סימנתי למחיקה את ברוז עיתונאי, שים לב שהכוונה לדף ההפניה (כתיב לא תקין) ולא לדף ברוז עתונאי. לילה טוב, Nevuer 22:34, 8 בנובמבר 2006 (IST)

ערב טוב ראובן! :-) כדי ליצור את התו ה"נסתר" עליך ללחוץ על Ctrl ועל [ בו זמנית. ראיתי את הסימון למחיקה, אך משום מה שכחתי למחוק אותו. תודה :-) גיא 22:52, 8 בנובמבר 2006 (IST)

גיא, תודה רבה! :-) Nevuer 23:04, 8 בנובמבר 2006 (IST)

בשמחה ;-) גיא 23:05, 8 בנובמבר 2006 (IST)

ספרייה

שלום לך,

אני הכותב העיקרי של הערך ספריה בויקיפדיה, ולפני שכתבתי את הקטע האטימולוגי (שבו בעיקר רציתי להראות את המונחים המקבילים) שאלתי וענו בדלפק שזה י"מ פינס, ע"פ מאמר שציין זאת בין רשימה של מילה שחידש (אבל אני ממש לא מצליח למצוא אחד מהנ"ל*. שאלתי היא, מה המקור שלך לפי הממציא הוא איתמר בן אבי. אגב אורחא, האם תוכל להוסיף לערך בויקימילון את ציון המונחים המקבילים הפחות שכיחים כיום (בית ספרים, אוצר ספרים, בית עקד ספרים). תודה, DGtal 23:16, 15 בנובמבר 2006 (IST)

שלום וברכה. אני מודע לסברות שפינס הוא ממציא המילה. למעשה יש כמה וכמה מילים שאותן ייחס אליעזר בן-יהודה לעצמו, אך למעשה נמצאו עוד קודם בכתביו של פינס, ועד היום לא ברור מיהו הממציא האמתי. לא כך באשר לספרייה ובנו של בן-יהודה, איתמר בן אב"י, הוא המחדש. ראה לשוננו לעם, מחזור יג, קונטרס ח, "חידושי איתמר בן אב"י". ולגבי הערך עצמו: הוא לוקה בחסר כרגע (מהרבה בחינות) ואטפל בו מאוחר יותר. ערב טוב, גיא 23:40, 15 בנובמבר 2006 (IST)

ואפילו מצאתי את התשובה שנתנו לך. גיא 23:49, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אין לפני לשוננו כעת (שבוע הבא אעיין בו בלנ"ד). אגב, הנה קישור יציב יותר למאמר. בברכה, DGtal 00:11, 16 בנובמבר 2006 (IST)

שים לב שכתבתי "לשוננו לעם" ולא "לשוננו". אלו שני כתבי עת נפרדים, אף על פי ששניהם יוצאים לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. גיא 07:48, 16 בנובמבר 2006 (IST)

הנה ציטוט שנראה לי נוגע לענייננו, מתוך דבריו של יצחק אבינרי על חידושיו: "ואשר לבעלות החדושים - לא אתפאר בלבבי שכולם שלי ולא קדמני בהם אדם לעולם, הן יש אשר אף חוק מחוקי הטבע יתגלה ע"י שני חוקרים, ולפעמים אף בזמן אחד, ולא ידע האחד על משנהו. קל-וחומר בחדושי מלים." יום טוב, גיא 08:33, 16 בנובמבר 2006 (IST)

בהמשך להערותיך, טרם עיינתי במאמר (כנראה אעשה זאת הערב). מכל מקום, עדכנתי בויקיפדיה את הערך ספרייה ועוד ערך קשור. תודה לך, DGtal 18:34, 27 בנובמבר 2006 (IST)

בבקשה, ותודה לך על הדיון המעניין. גיא 19:57, 27 בנובמבר 2006 (IST)

וירגה

לא העתקתי סתם מויקיפדיה. שם אני כתבתי את הערך לפני היותי משתמש רשום, ואח"כ הוא נערך מחדש.
התוספת ברורה מאוד
שיחזרתי
בברכה
Goldstar 00:12, 17 בנובמבר 2006 (IST)

לא אמרתי שלא אתה כתבת את המידע ואף עיינתי בהיסטוריית הערך בוויקיפדיה לפני ששחזרתי. כמו כן אם אדם אחר אומר שהתוספת אינה ברורה משמע שקרוב לוודאי הוא אינו היחיד שסבור כך. לכן אודה לך אם לא תקבע באופן נחרץ שהתוספת "ברורה מאוד" - היא לא, ואני ממליץ לך לחזק בדרך כלשהי את הקשר בין ההגדרה הקיימת כעת לתוספת. ולסיום גם אמליץ לך לא להתחיל את דרכך בוויקימילון באמצעות פתיחה במלחמת עריכה. גיא 00:17, 17 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על העצות המחכימות. כדאי שתנסה ליישם את חלקן בעצמך.Goldstar 11:50, 17 בנובמבר 2006 (IST)

סלח לי? הסבר בבקשה. גיא 11:51, 17 בנובמבר 2006 (IST)

שורשים הומונימיים

ערב טוב גיא, נראה לי שהגיע הזמן להסתבך בבעיה חדשה... שים לב לשינוי [2] שעשיתי בדף השורש ס-פ-ר (עשיתי זאת על פי הדוגמה של ע-ו-ר). אני מניח שאתה לא רוצה שהדף ייראה ככה, גם אני לא. עשיתי את זה רק כדי להמחיש את הצורך בפתרון לבעיה הכללית של שורשים הומונימיים, והשורש ס-פ-ר הוא דוגמה לא רעה. אני משוכנע שברמה הלשונית אתה מבין כמוני את ההכרח שבהפרדה בין השורשים. ברמה הטכנית, לדעתי צריך להפריד אותם לדפי קטגוריה שונים, למשל: קטגוריה:ספר א (שורש), קטגוריה:ספר ב (שורש) וכו'. מה אתה אומר? Nevuer 18:50, 26 בנובמבר 2006 (IST)

היי ראובן.

ראשית אומר שאיתן הוא זה שהפריד בין הנטיות ואני תומך בו לחלוטין בעניין זה. הנטיות הופרדו בשל הבדל בהן עצמן (ראה בניין פיעל למשל) ולא בשל הבדל אטימולוגי, שזניח למדי בהקשרים אלו. באותו אופן יופרד השורש כ-ו-נ לכשייכתב, משום שהוא כולל הן את כיוון והתכוון הן את כונן והתכונן. יש שורשים מעטים הנוטים באופנים שונים בכל בניין ואם אינני טועה רובם מצויים בגזרת נחי ע"ו (בשל האפשרות הכפולה לבטא את הוי"ו כאם קריאה וכעיצור). כלומר המסקנה העולה מכל אלו היא כי למעשה לא חילקת את ס-פ-ר לפי הדוגמה של ע-ו-ר ;-)

אתה מעלה כאן סוגייה חשובה שבהחלט כדאי לדון בה: לאחר שהוחלט לחלק את הערכים ההומונימיים לפי שורשים אטימולוגיים, האם גם את השורשים עצמם יש לחלק באופן הזה (דרך אגב, אינני בטוח שההגדרה "הומונימיים" מתאימה לשורשים)? התשובה שקופצת מיד לראש היא כמובן "כן". אבל אין ספק שהחלוקה הזו תיצור הרבה מאוד בעיות נגישות והבנה. פתרון אחד שאני רואה הוא חלוקה כמו זו שנמצאת כרגע בשורש ס-פ-ר, אלא שנכתוב מעל כל טבלה את המשמעות (לגזוז, למנות, לדבר וכדומה). היתרון בפתרון הזה הוא קלות שימוש. לעומת זאת הפתרון שאתה מציע, אף שהוא המוטב מבחינה לשונית שכן הוא יוצר הפרדה ברורה בין השורשים, יביא לבעיה גדולה בכתיבת ערכים. אני חושש שהכותבים לא יעמדו בחלוקה הזו לשורשים, דווקא משום שהיא כל כך נכונה. אין ספק כי במקרים מסוימים ההפרדה האטימולוגית בין השורשים אינה כה ברורה, למרות הצעתי להפריד לפי משמעות, אך אני סבור שהפתרון שהצעתי עדיין פשוט יותר.

הסטנדרטים לכתיבת ערכים בוויקימילון מחמירים למדי (אך נחוצים) ועלינו לשאול עצמנו אם החמרה נוספת צריכה להיות קלה או משמעותית. אני סבור כי היתרון הלשוני שמציעה ההפרדה לשורשים מעין ספרא וספרב אינו גובר על הצורך בהתאמת המילון לכותביו. יש לנו מעט כותבים גם כך ואולי כדאי להרתיע את החדשים כמה שפחות. אשמח לשמוע את דעתך.

גיא 19:54, 26 בנובמבר 2006 (IST)

קודם כול הערה לגבי שינוי נוסף שעשיתי כרגע: איחדתי את הנטיות של ספר=מנה עם ספר=להגיד/לספר, כך שכעת ס-פ-ר כולל שתי טבלאות ולא שלוש. עשיתי זאת בהסתמך על מילון אבן-שושן.

התכוונתי שהכרחי לדעתי ליצור הפרדה בצורה כלשהי בשורשים שההוראה שלהם שונה באופן משמעותי, ובוודאי בשורשים שהאטימולוגיה שלהם שונה. אני מסכים אתך שלעתים ההפרדה היא לא חד משמעית (כמו הרבה דברים בלשון... וההערה שכתבתי כמה שורות למעלה היא דוגמה חיה), אבל לעתים היא כן, ועוד איך: אם נשים את הֶאֱזִין ואִזֵּן באותה טבלה למשל, זאת תהיה שגיאה לשונית גסה. אני מבין את ההסתייגות שלך מיצירת דפי שורש נפרדים, זאת רק הצעה. אפשר להוסיף הסברים לטבלאות, כפי שהצעת. אבל אני בכל זאת חושב שכדאי לנסות את ההצעה שלי. מה דעתך שנעשה זאת לתקופת ניסיון? אני מוכן לקחת על עצמי את האחריות ל"תחזוקה" מהבחינה הזאת כדי לא להעמיס על כותבים חדשים. אם אין לך התנגדות, אעלה את הנושא לדיון במזנון. Nevuer 20:49, 26 בנובמבר 2006 (IST)

אין לי שום התנגדות לתקופת ניסיון וודאי שלא להעלאת העניין במזנון. רק לא ברור לי מה תקופת הניסיון הזו תיתן אם רק אתה תיקח בה חלק (כל הטיעון שלי מתבסס על יכולת הכותבים, לא על היכולת שלך, שלי או של מישהו). בכל מקרה אני חושב שעדיף לנסות את העניין מבלי לגעת בערכים עצמם (כלומר מבלי לכלול את דפי השורשים החדשים) כדי למנוע שינויים ושחזורים וחוזר חלילה. גיא 21:08, 26 בנובמבר 2006 (IST)

בעצם ייתכן שלא הבנתי אותך עד הסוף. כדאי לשמוע מה האחרים חושבים (נקווה שהם יגיבו) ואם תתקבל הסכמה ניכנס לתקופת ניסיון בת שבועיים נניח שבה יידרשו כל הכותבים להשתמש בפתרון שלך בערכים חדשים. בסדר? גיא 21:12, 26 בנובמבר 2006 (IST)

מקובל עליי. לא התכוונתי שאני אעשה את העבודה בעצמי, כפי שאמרת אין בזה טעם, אלא שאקח על עצמי חלק מהאחריות לטפל בבלאגן הראשוני שבוודאי ייווצר כשהכללים עדיין לא ברורים לכולם. אני לא חושב שזאת צריכה להיות בעיה רצינית לשאר הכותבים (ותיקים כחדשים) להתרגל לשיטה הזאת, אבל זה מה שנבדוק בתקופת הניסיון. אטפל בזה מחר בערב, אני מקווה. לילה טוב, Nevuer 22:53, 26 בנובמבר 2006 (IST)

אגב, מה לא בסדר במונח "שורשים הומונימיים"? Nevuer 20:59, 26 בנובמבר 2006 (IST)

בהתחשב בכך שהמונח הומונים מתייחס גם להגייה, הרי שיש כאן בעיה (זה מתקשר לשיחתנו באשר לשורשים לעומת פעלים). גיא 21:08, 26 בנובמבר 2006 (IST)

הממ... כנראה שיש בזה משהו. למרות שזה מונח מקובל, עליי לציין. Nevuer 22:53, 26 בנובמבר 2006 (IST)

גיא, יש לי איזו בעיה טכנית קטנה: כשאני מנסה לערוך הודעה במזנון דף העריכה אינו מעודכן (חלק מהתגובות אינן מופיעות), למרות שבתצוגה הכול מעודכן. רק אם אני עורך את כל הדף (כלומר את כל המזנון) אני רואה את התגובות החדשות. אתה יודע אולי מה הבעיה? יש לציין שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. Nevuer 20:36, 28 בנובמבר 2006 (IST)

ככל הנראה הדפדפן שלך שמר בזיכרון את דף העריכה הקודם (זה נקרא caching). פתרון אפשרי הוא רענון הדף באמצעות Ctrl+F5 (באינטרנט אקספלורר). יש גם אפשרות להוסיף ידנית פרמטר לכתובת שיכריח את ויקימילון להציג את הדף המעודכן ביותר, אבל אין זה מציאותי להשתמש בו במקרים כאלה (זה טוב בהוספת דפים מסוימים למועדפים וכולי). ערב טוב, גיא 21:20, 28 בנובמבר 2006 (IST)

זה עובד :-) תודה רבה, Nevuer 21:28, 28 בנובמבר 2006 (IST)

אני שמח :-) גיא 21:30, 28 בנובמבר 2006 (IST)

אופס... מצטער על הבלאגן במאזניים. לפעמים אני שוכח את כל העניינים הטכניים האלה :-P Nevuer 21:42, 28 בנובמבר 2006 (IST)

זה בסדר :-) הדבר היחיד שצריך לזכור הוא שאי אפשר להעביר דף כאשר דף היעד קיים כבר. במקרה כזה צריך למחוק את דף היעד ולא להעתיק את תוכן הדף ידנית, משום שאז אובדת ההיסטוריה. גיא 21:46, 28 בנובמבר 2006 (IST)

סדר המשפטים לדוגמא

גיא, תסביר לי בבקשה למה סדר המשפטים צריך להיות מהחדש אל הישן ולא מהקדום יותר (שהוא המקור) והלאה. איתן פ 19:02, 29 בנובמבר 2006 (IST)

משפטים מקוריים (שהפעילים כתבו בעצמם) מופיעים ראשונים משום שהם מדגימים את השימוש בעברית החדשה. אחריהם באים ציטוטים מהספרות ומהשירה ורק אחר כך ציטוטים מן המקורות (שבהם, דרך אגב, הסדר הוא אכן מהקדום אל החדש). אני מודה שאין לי הסבר לשאלה מדוע ציטוטים של ריה"ל למשל מופיעים לפני ציטוטים מהמקרא. אני מניח שזה פשוט נוהג שהשתרש, ולמען האמת אני לא חושב שזה עניין כה עקרוני שבגללו כדאי לשבור את האחידות. יש לנו דברים חשובים יותר לעסוק בהם, לא? :-) גיא 19:08, 29 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי זה לא הגיוני ובמיוחד לא דידקטי. צריך להראות התפתחות מהמקור והלאה (ומה גם שהמשפטים המקוריים של המשתתפים לא תמיד בעברית משוכללת). אם זה לא חשוב לדעתך, למה אתה מקדיש זמן להפוך את סדר המשפטים?

אולי תערוך משאל? לפחות בעיני זה כן חשוב. איתן פ 19:31, 29 בנובמבר 2006 (IST)

איתן, לא זלזלתי חס וחלילה בדעתך! אני מתנצל מקרב לב אם זה נשמע כך. אתה ודאי יודע שלמקורות יש בלבי פינה חמה מאוד, ואני טורח להכניס מובאות מהם לערכים כי אני מכיר בחשיבותם הרבה, בין השאר להתפתחות לשוננו. הפכתי את סדר המשפטים בערך כי האחידות חשובה בעיניי מאוד. יש דברים שאני תומך בהטמעתם גם אם הם גוררים שינוי גורף (כמו רעיון הרבדים שפיתחנו יחדיו ואני בשלבי יישום טכני שלו). לעניות דעתי היפוך סדר המשפטים אינו מצדיק את הזמן שיוקדש לשינויו בכל הערכים. אתה מוזמן כמובן להעלות הצעה במזנון ולשמוע את דעתם של הכותבים האחרים. אני מקווה שיהיה לך ערב מצוין, גיא 19:41, 29 בנובמבר 2006 (IST)

ערב טוב גיא

אני אעשה כעצתך. ותודה על העדכון בענין הגדרת הרובד הלשוני. אני באמת מחכה לישום שיחסוך ממני התלבטויות בהגדרות.

איתן פ 16:30, 30 בנובמבר 2006 (IST)

ו:ע

היי גיא. תוכל להוסיף קישור ל"על סדר היום" בדף הראשי תחת הכותרת "לכותבים"..? בתודה, Mintz l 13:55, 1 בדצמבר 2006 (IST).

החלפתי את הקישור למדיניות המחיקה בקישור שביקשת. שבת שלום! גיא 14:07, 1 בדצמבר 2006 (IST)

תודה. אני מקווה שזה יתרום יותר שם. Mintz l 14:42, 1 בדצמבר 2006 (IST)

חדשות טובות

גיא, שים לב לזה: רגל#רֶגֶל ב, שער#שַׁעַר ב... מתברר שאין שום בעיה עם הקישורים האלה. :-) Nevuer 22:53, 6 בדצמבר 2006 (IST)

כן, שמתי לב, וכששמתי לב זה נראה לי כל כך מובן מאליו ששכחתי שבכלל חששנו מזה ;-)

ובעניין אחר: סידור המשפטים המדגימים במשתמש:Nevuer/דפים לדוגמה/שם עצם דווקא מוצא חן בעיניי באופן כללי. אין ספק שזהו השינוי המרחיק לכת ביותר בתבנית הערך שאי פעם נוסה, אך יש כאן יתרונות בלתי מבוטלים. אמנם אתה טוען שזהו רק "ניסוי", אבל אולי כדאי לקחת את זה שלב אחד קדימה - הייתי רוצה לשמוע את דעתך האמתית על תוכנו הנוכחי של הדף הנ"ל :-)

לילה טוב, גיא 23:18, 6 בדצמבר 2006 (IST)

מה שהיום הוא ניסוי יכול מחר להפוך למציאות... ;-) אדבר איתך מחר בערב. לילה טוב, Nevuer 23:27, 6 בדצמבר 2006 (IST)

אני שמח שזה מוצא חן בעיניך. בינתיים אומר רק שאני רואה את המשפטים לדוגמה כחלק אינטגרלי מההגדרה, והתרשמתי שגם אתה חושב כמוני. הייתי רוצה לדבר על זה ועל עוד כמה רעיונות שמתבשלים לי בראש בזמן האחרון, אבל לצערי אני די גמור עכשיו ואין לי כוח לנהל דיון רציני. אולי במוצ"ש. לילה טוב, Nevuer 22:07, 7 בדצמבר 2006 (IST)

לאחרונה עלו הרבה הצעות במזנון לשינויים מקיפים (משקלים, חרוזים, סדר המשפטים המדגימים, הפרדת שורשים). אני חושב שזה דבר חיובי מאוד. אמתין בסבלנות להצעותיך. בינתיים אני מאחל לך סוף שבוע נעים :-) גיא 23:29, 7 בדצמבר 2006 (IST)

גיא, שלחתי לך מייל.. ואולי תוכל ליצור את טבלת הנטיות של קטגוריה:חרש ב (שורש) (במשמעות להיות בשקט)? אני קצת מסתבך עם זה. תודה, Nevuer 19:59, 12 בדצמבר 2006 (IST)

ניקוד שי"ן בשורשים

עניין טכני: לדעתי כדאי לנקד את האות שי"ן (כלומר ימנית/שמאלית, למשל קטגוריה:חרשׁ א (שורש)) בשמות של דפי השורש. כמובן שזאת לא המדיניות בערכים הרגילים, אבל אני לא רואה סיבה לא לעשות זאת בדפי השורש (אני מניח שאין עם זה בעיה מבחינה טכנית). אחרת ייווצר מצב אבסורדי שבו אנחנו מפרידים בין שורשים הומונימיים אבל מאחדים שורשים שונים לחלוטין... מה דעתך? Nevuer 21:48, 12 בדצמבר 2006 (IST)

בסופו של דבר אנחנו רוצים לאפשר למשתמשים חיפוש שורשים. בשביל זה ביקשתי ממפתחי התכנה להוסיף את מרחב הקטגוריה לברירת המחדל בחיפוש. לכן נראה לי קצת מיותר לנקד שי"ן שמאלית למשל כאשר אין שורש מקביל בשי"ן ימנית. זה מגביל את אפשרות החיפוש שלא לצורך (אבל בערכים אנו כן מנקדים, כי שם זה רק תורם ולא מזיק). כפי שאולי ראית, השי"ן אכן מנוקדת בשורשים שיש להם מקבילים כאלו (ואם פספסנו פה ושם, צריך לשנות). לסיכום: לדעתי יש לנקד בשמות דפי השורשים את שׁ-ח-ק ושׂ-ח-ק, אבל לא את ש-ל-ג. גיא 22:03, 12 בדצמבר 2006 (IST)

תודה, לא שמתי לב שזאת המדיניות (כי אין הרבה שורשים כאלה), אם ככה אז אין שום בעיה. לילה טוב, Nevuer 22:28, 12 בדצמבר 2006 (IST)

לילה טוב גם לך! כדאי לציין שבוויקימילון יש רק מדיניות אחת (מדיניות המחיקה). כל השאר הוא נוהג. בעתיד, כשהזמן יאפשר לי, אנסח מדיניויות (אחד הריבויים המכוערים בשפה העברית, לא?) נוספות שיְקבעו את הנוהג הקיים בכל התחומים (לאחר אישור של הקהילה, כמובן). עד אז ניאלץ להסתפק במצב הנוכחי :-) גיא 22:44, 12 בדצמבר 2006 (IST)

"מדיניויות" באמת נראה ונשמע זוועה ;-) Nevuer 22:51, 12 בדצמבר 2006 (IST)

לא על ידי מלאך

הי גיא, לא עשיתי מחקר, אבל העברית לא אוהבת (וגם אני לא) את צורת הסביל כאשר מבצע הפעולה באותו משפט. לא המחלה נגרמת על ידי חידק, אלא חידק גורם למחלה; אבל המחלה נגרמת כאשר שואפים אדי רעל. הצורות האלה (שהעברית ואני לא אוהבים) הן מין תרגום של מבנים בשפות זרות כמו caused by באנגלית. ו"על ידי" אינו by. מה דעתך? איתן פ 12:56, 15 בדצמבר 2006 (IST)

אתה צודק. באופן כללי השפה העברית אינה אוהבת שימוש סביל (בין אם כזה הכולל "על ידי" או "בידי" ובין אם לא). הצורה הזו מופיעה בלשון המקרא (למשל "וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב" (יחזקאל לה, ה)), אך כמעט בכל המקרים במשמעות שונה (שנראה לי שממנה צמח השימוש המודרני), מילולית כמעט. שיניתי את מה שכתבת כי הניסוח היה גבולי מעט: או "שהגורם לה הוא חיידק" או "שגורם לה חיידק", אך לא (לדעתי) "שהגורם לה חיידק". אמנם בדרך כלל כדאי להשמיט את האוגד ("הוא"), אך לעניות דעתי במקרה הזה השמטתו מבלבלת. לסיכום: תודה על ההערה ושיניתי חזרה לשימוש פעיל :-) חג שמח (בקרוב כמה ערכים לכבוד החג)! גיא 13:06, 15 בדצמבר 2006 (IST)

חג שמח

ותודה על ההפניה ליחזקאל. אני אצטרך להתמודד עם זה. (-:

איתן פ 13:49, 15 בדצמבר 2006 (IST)

מזל טוב

מזל טוב והמון הצלחה.
שיר-לי 13:04, 18 בדצמבר 2006 (IST)

תודה מתוקה :-) גיא 15:58, 18 בדצמבר 2006 (IST)

תיקון אוטומטי

היי גיא. יש אפשרות ליצור בוט שירוץ על כל דף שעובר עריכה על מנת לתקן דברים כמו "לעיתים" ו"פרוייקט"..? Mintz l 12:31, 6 בינואר 2007 (IST)

היי לאון. כבר תכנתתי את האפשרות הזו בחץ שנון, אלא שאני רוצה שההרצה הקרובה תכלול כמה משימות. חלק מהן עדיין לא גיבשתי וחלק דורשות אישור במזנון. אבל בהרצה הקרובה בהחלט יהיה תיקון כזה. אפרסם רשימת תיקונים ואבקש להוסיף אליה. תודה! גיא 14:45, 6 בינואר 2007 (IST)

אבק

בקר טוב גיא, יש דעה שאבק א ואבק ב מאותו שורש - המתאבקים מרימים אבק. למה אתה מניח שצריך להפריד את השרשים? ומה מקורו של אבק ג? ואם אלה שורשים נפרדים, אז אבק א נראה לי זהה לאבק ג? איתן פ 08:04, 10 בינואר 2007 (IST)

בוקר אור איתן! לצערי אני חייב לעזוב את הבית עוד כמה דקות, אז אשיב לך בקצרה וארחיב מאוחר יותר. נראה לי שהשורשים אבק א ואבק ב שונים לחלוטין מבחינה סמנטית, גם אם במקור היה קשר ביניהם. כפי שאתה רואה הם אינם נוטים באותם בניינים ואני רואה בעיה במיזוגם. אבק ג הוא שורש ארכאי שעניינו לחיצה בחזקה או חיבוק. אביא דוגמאות בערב. גם הוא אינו נוטה באותם בניינים כמו אבק א ולכן אין טעם למזגם, גם אם שניהם נובעים מאותו מקור (מה שסביר ביותר, דרך אגב). בכל אופן ההפרדה והנטיות מתבססות על המילון ההיסטורי של האקדמיה ועל מילון בן-יהודה. יום נעים, גיא 08:13, 10 בינואר 2007 (IST)

אני מתנצל על האיחור בתשובה. הנה כמה דוגמאות (רובן מן המילון ההיסטורי ללשון העברית):

• "דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו שחובקו ואובקו בזרועותיו" (פירוש רש"י לבראשית לב, כה)
• "חדוותך חובקת / חותם טוב אובקת" ("קרובות למשמרות", הדותהו)
• "לחשקם לנשקם לדבקם לאבקם לחבקם לשמוע מענם" ("מאורה ואהבה ליום כיפור", מחבר עלום שם)
• "מזמור אפציח בראש השנה להללה / ביום שבת כהואבק בו לסגולה" (מעריב ראש השנה ושבת, מחבר עלום שם)

לאחר שחשבתי מעט על העניין שכנעת אותי. הקשר ההיסטורי בין השורשים בולט מאוד, בייחוד בציטוט שהבאתי מרש"י. א-ב-ק א וא-ב-ק ג יאוחדו כעת. שבת שלום, גיא 14:05, 12 בינואר 2007 (IST)

פורתא

בקר טוב, להערתך "חלק הדיבר". נראה לי שמשמשת כתואר השם במשפט לדוגמה הראשון וכתואר הפועל בשני. לכן כתבתי סתם "תואר". אולי כדאי לרשום "תואר השם, תואר הפועל"? איתן פ 07:05, 17 בינואר 2007 (IST)

אכן כדאי, כפי שאנו כותבים לפעמים על מילים כגון "מרדים" הן "שם-עצם" (קיצור המונח "רופא מרדים") הן "שם-תואר" (המשמעות ה"נספחת" של הבינוני בבניין הפעיל). יום טוב, גיא 08:15, 17 בינואר 2007 (IST)

אינטרקטיביות

היי גיא. מה דעתך על לקחת צעד אחד קדימה את עניין האינטרקטיביות, למשל בעזרת:

• b:תבנית:מונח
• en:Template:rank (עם פרויקט בן יהודה)

=>לאו דוקא עם היישומים הנוכחיים שלהם.

בברכה, Mintz l.

היי לאון!

1. התכנון הוא להשתמש בw:תבנית:מונחון לכשנכניס את הרבדים (ראה למעלה; עדיין בפיתוח). אני מסתייג משימוש נרחב בזה (הרבה דיו וירטואלי נשפך נגד התבנית הזו בוויקיפדיה; חלק מהטיעונים שם מקובלים עליי).
2. קודם כול צריך למצוא דרך לנתח בכלל את כל הטקסטים שם. אך גם אם נעשה זאת, לדעתי זה לא יְיצג דבר. השפה העברית, בניגוד לשפה האנגלית, הייתה כידוע שפה לא כל כך alive and kicking לפני המאה התשע עשרה, גם מבחינה ספרותית. ניתוח אמתי יצטרך להתחשב במקרא ובספרות חז"ל, וזה כבר נעשה מסובך מדי. זו כמובן יזמה חיובית ובעיקרון אני בעד, אבל לי אין את הזמן לכתוב אלגוריתם שיעשה את הניתוח המתאים.

שבוע טוב, גיא 14:55, 21 בינואר 2007 (IST)

אהלן גיא. לדעתי כדאי לכתוב הנחיות לכתיבת בלוניות. הדבר הכי בולט מבחינתי זה הגייה של התרגומים. אין לי זמןןןןןןןןןןןןןןןןןןן 132.68.246.48 19:56, 21 בינואר 2007 (IST)

הנחיות ייכתבו כשנכניס את הרבדים (אני מקווה שבקרוב). לדעתי זה מאוד בעייתי לציין הגייה של תרגומים. ה-r בסעיף ההגייה לא זהה ל-r במילה האנגלית very למשל. אין לנו דרך חוץ מתעתיקי IPA מסובכים (יחסית) לייצג הגייה של שפות זרות (ואנגלית היא עוד עניין די פשוט - יש שפות עם עיצורים מסובכים יותר לדוברי עברית). גיא 20:30, 21 בינואר 2007 (IST)

(הספקתי לרכבת) למה שאני התכוונתי, הרבדים יהיו רק סעיף בהנחיות אלו (יהיו כמובן הנחיות נוספות לרבדים). בקיצור: צריך למצוא לבלוניות האלו שימוש הולם, והגיית (אפילו חלק מ) התרגומים נראה לי הגיוני, על אף אי-המושלמות. באופן כללי, לדעתי יש להעלות את עניין שיפור האינטרקטיביות על סדר היום. אצלי נגמרו הרעיונות בשני הסעיפים שכתבתי לך כבר... Mintz l 00:29, 22 בינואר 2007 (IST)

אינטראקטיביות מאיזו בחינה? אני אשמח אם תפרט קצת יותר, למרות המחסור ברעיונות :-) ואכן הרבדים יהיו רק סעיף, אלא שאני מעדיף שהן יהיו שפן הניסוי. כדאי לדעתי לתת לרבדים לרוץ שבוע-שבועיים עם התבנית, לראות מה התגובות ואז נחליט מה עושים בהמשך. רבדים יופיעו בכל הערכים ולכן התבנית תקבל חשיפה מקסימלית. לילה טוב, גיא 00:37, 22 בינואר 2007 (IST)

אולי המילה המתאימה יותר היא פונקציונליות... כל מה שמילון מודפס לא מסוגל לתת, כמו בלוניות.. (קישורים כבר יש :). עוד דוגמה מויקיפדיה היא חיפוש ספרים באמצעות ISBN.

• אולי להוסיף בראש כל ערך, מלמטה בשמאל ובקטן קישורים אוטומטיים לחיפוש באתרים אחרים? החיפוש יתבצע כמובן על גרסת הכתיב המלא אשר אינה מנוקדת.
• בניתוח דקדוקי, כאשר מציינים בניין, נציין בבלונית כיצד מזהים אותו - עניין של חיים ומוות עבור תלמידים...

וכעת שוב נגמרו הרעיונות. Mintz l 12:55, 22 בינואר 2007 (IST)

עד כמה שאני יודע החיפוש לפי ISBN (בדומה לעוד כמה דברים) מובנה בתכנה והוא לא משהו שאנחנו יכולים לחקות. אינני רואה איזו תועלת תצמח מקישור לחיפוש באתרים אחרים. בשביל הרחבה יש את ויקיפדיה ובשביל כל השאר מנועי חיפוש כגון גוגל. באשר לרעיון השני, אין זה ברור לי כיצד אפשר להסביר את זיהויו של בניין, אך הרעיון שלך העלה במוחי רעיון אחר. אף על פי שבדרך כלל מקומו של דקדוק איננו במילון, ניתן יהיה להציג באמצעות balloon tip את התהליכים הדקדוקיים שהיו במילה (למשל התזמן -> הזתמן שיכול -> הזדמן הידמות) מבלי לגזול מקום יקר על המסך. אני חושב שזה קשור להסברת הבניין. גיא 21:08, 22 בינואר 2007 (IST)

מעולה! לכאלה דברים התכוונתי. אחכה עד שיתגבש עניין הרבדים. תודה. Mintz l 23:45, 22 בינואר 2007 (IST)

שינוי בתבנית הערך

גיא, תביט בבקשה בשינוי המוצע בדוגמה הזאת (להשוואה: חשב, מלאך). אני זוכר שהבעת תמיכה ברעיון לפני כמה חודשים אבל מאז זנחתי את הנושא. חשבתי שאין סיכוי להזיז את זה, מכיוון שזה יחייב שינוי כמעט בכל הערכים. כעת אני חושב שזה בכל זאת שווה את המאמץ (ואולי חץ שנון יכול לעשות חלק מהעבודה?), אבל אני רוצה לשמוע מה דעתך לפני שאעלה את ההצעה לדיון. בנוסף אני מציע עוד שני שינויים קטנים, אחד בסעיף "מילים נרדפות" (הסתכל בדוגמה, אני חושב שככה זה יותר ברור) והשני בסעיף "הידעת?" - לשנות את השם ל"מידע נוסף". לא שזה כל כך עקרוני, אבל זה נשמע יותר רציני לדעתי... ראובן 18:23, 22 בפברואר 2007 (IST)

שכחתי לציין, שאפשר לשחק עם הצבע/גודל/פונט של המשפטים המדגימים אם רוצים להפריד אותם מההגדרות מבחינה ויזואלית. יצרתי לשם כך את תבנית:משפט לדוגמה (שכרגע לא עושה שום דבר). ראובן 18:26, 22 בפברואר 2007 (IST)

זה לא יהיה פשוט, אבל חץ שנון יוכל לעשות את זה. אני תומך במראה הנוכחי, אבל אין סיכוי שאני אתמוך במראה הקודם (עם המשפטים אדומים/חומים/מה שזה לא היה) ;-) לגבי שם הסעיף: אם אבא בנדויד, המייצג את התקן אולי מכל אדם אחר, כתב מאמר בשם "הידעת מאין הביטוי?" - ממש אין לנו במה להתבייש :-) אבל כמו שאמרת אין מדובר במשהו עקרוני. אם תהיה תמיכה בשינוי השם חץ שנון יעשה את זה. גיא 19:35, 22 בפברואר 2007 (IST)

מה שעשיתי קודם עם הצבעים היה רק בדיקה, אבל אני כן חושב שאולי יהיה יותר מסודר ונעים לעין אם המשפטים יהיו שונים במקצת מההגדרות (לא דווקא בצבע, נניח בפונט או בגודל או משהו כזה). בכל אופן זה לא כל כך משנה לי, אני רק מעלה הצעה אם מישהו ירצה לעשות את זה. לעניין "הידעת", אני לא מזלזל :-) זה פשוט מתחבר לי יותר עם פרטי טריוויה פיקנטיים, אבל הסעיף הזה כולל לפעמים מידע שהוא חלק אינטגרלי מהערך רק שאין איפה לשים אותו. ראובן 20:45, 22 בפברואר 2007 (IST)

גיא, עניתי למייל שלך. ראובן 23:40, 7 במרץ 2007 (IST)

תודה :-) גיא 23:41, 7 במרץ 2007 (IST)

על הגרש

היי גיא, אני רואה שאתה מקפיד להוסיף גרש למספרי פרקים ומשניות. רק רציתי להסב תשומת לבך כי לפי כללי הפיסוק של האקדמיה, "באותיות המשמשות מספרים בציון פרקים, פסוקים, עמודים, שורות וכדומה, אין צורך לשים גרש או גרשיים (אולם נהוג לשים גרש או גרשיים בציון השנה על פי הלוח העברי ובציון היום בחודש)." ניר 22:35, 11 במרץ 2007 (IST)

אוקיי, תודה. גיא 19:21, 12 במרץ 2007 (IST)

אזקים, אל"ף נחה והמקרא

שלום גיא,

כתבת: "המילה אזִקִּים (באל"ף נחה) מופיעה גם אחרי ה"א הידיעה. זו המילה היחידה במקרא שהאל"ף בה אינה מנוקדת לאחר ה"א הידיעה כאשר היינו מצפים שתנוקד (ואין אלה דברי רוח - בדקתי את העניין)".

כמדומני שהמלה "אֲסַפְסֻף" ("וְהָאסַפְסֻף אשר בקרבו..." - במדבר יא, ד) יוצאת מכלל זה.

בברכה

תודה רבה לך על ההערה המחכימה! ככל הנראה כשבדקתי את הדברים באופן ממוחשב התעלמתי מהאפשרות שה"א הידיעה תופיע שלא בתחילת מילה. שבוע טוב ושוב תודה, גיא 22:36, 20 במרץ 2007 (IST)

עשקה

היי גיא, המקורות במקרא הם שמות עצם. סיווגם כמקור הם עניין לתחביר, לא לתצורה. הייתי מציע לך לשנות את התצורה למשקל קָטלה, ולכתוב את האינפורמציה הנוספת במסגרת הערות. (אגב, נשמע לי תמוה משהו הסיווג למקור. נראה לי שקדרי טעה שם, וצ"ל ציווי. ממליץ לך לבדוק את ההפנייה. שי 17:00, 29 במרץ 2007 (IST)

גם לי זה נראָה תמוה ולמיטב זיכרוני היה לזה סימוכין אצל HALOT, BDB או גזניוס. תודה על ההצעה, אעשה כעצתך :-) תענוג לראות אותך כאן שי! גיא 18:46, 29 במרץ 2007 (IST)

תודה :) אם כי נראה לי שמכל הבלגאן שאני עושה לכם כאן עוד תצטערו שבאתי... :) שי 16:48, 30 במרץ 2007 (IDT)

חס וחלילה! אתה תמיד רצוי כאן, וזה ממש לא בלגן. גיא 17:15, 30 במרץ 2007 (IDT)

רשימת הגדרות מרוכזת

גיא, עלה בדעתי איזה רעיון ורציתי לשמוע מה דעתך. כידוע, מדי יום נכתבות כמה הגדרות קצרצרות בידי אנונימיים והן נמחקות מיד. אני מציע לרכז את כל ההגדרות האלה, שלא ראויות להתקיים כערכים בפני עצמם, בדף מיוחד. אנחנו נעבור מדי פעם על רשימת ההגדרות ונבחר את ההגדרות שנהיה מעוניינים לפתח לערכים שלמים. רוב התרומות האנונימיות הם חד-פעמיות אומנם, הכותב כותב ערך או שניים ועוזב, אבל מי יודע, אולי הגישה הזאת תקרב תורמים פוטנציאלים. זה יעלה לנו בטרחה מועטה מאוד ורק ייתן לכותב תחושה שהתרומה שלו מוערכת (כן, גם אם היא שווה ל***). אני חושב שזה לא יכול להזיק. מה דעתך?

רעיון טוב! אתה מוזמן ליצור את הדף (עדיף שיהיה לו שם קליט וקצר, כדי להקטין את הטרחה אף יותר) :-) גיא 13:17, 30 במרץ 2007 (IDT)

במחשבה שנייה, עלה בי חשש שהעתקת ערך ומחיקה של הגרסה המקורית שלו תהיה הפרה של תנאי הרשיון של ויקימדיה, גם אם נאזכר את הכותב המקורי. קראתי את הרשיון כדי לראות אם החשש הזה מוצדק אבל לא הצלחתי להגיע למסקנה ברורה (אני ממש לא מבין בעניינים האלה). מה דעתך? אולי כדאי לוותר על העניין? ראובן 16:13, 2 באפריל 2007 (IDT)

אני לא בטוח, ולצערי אין לי ממש זמן להתעמק בזה כרגע (אבל בהחלט אעשה זאת לאחר החג). במבט ראשון זה אכן נראה בעייתי, משום שהרישיון מציין "this License preserves for the author and publisher a way to get credit for their work". הדרך שוויקימדיה בחרה בה להציג את הקרדיט היא עמוד ההיסטוריה, ומהעמוד הזה נעדר כל מי שלא תרם לערך ישירות. כלומר אם התורם המקורי (במקרה שלנו האלמוני) לא יירשם ישירות בדף הזה בדרך המקובלת, הדבר לא יעמוד בתנאי הרישיון. אך זו רק תשובה ראשונית ואני עוד צריך לבדוק איך היא מתיישבת עם העובדה שהרישיון מבקש "to assure everyone the effective freedom to copy and redistribute it, with or without modifying it, either commercially or noncommercially". יש שם כמה דברים שעשויים להיות רלוונטיים (modifications וכו'). בקיצור: אני מציע להמתין :-) גיא 16:33, 2 באפריל 2007 (IDT)

תודה גיא, אני אמתין :-) ראובן 12:49, 4 באפריל 2007 (IDT)

סעיף 5 לרישיון (Combining Documents) קובע:

"You may combine the Document with other documents released under this License, under the terms defined in section 4 above for modified versions"

סעיף 4A לרישיון, העוסק ב-modifications, קובע:

"previous versions... should, if there were any, be listed in the History section of the Document"

סעיף 4I קובע: "Preserve the section Entitled 'History'".

אז נראה לי שנצטרך לוותר על הרעיון. מצטער... גיא 14:36, 4 באפריל 2007 (IDT)

לא אסון :-) תודה רבה על העזרה. ראובן 16:08, 4 באפריל 2007 (IDT)