עפר
(הופנה מהדף עפור)
עָפָר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עפר |
הגייה* | ׳afar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־פ־ר |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות |
- החומר שממנו עשויה האדמה. סלע שהתפורר בדרך של בליה לכדי גושים קטנים.
- ”בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה – כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.“ (בראשית ג, פסוק יט)
- ”וְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו; סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר.“ (בראשית כו, פסוק טו)
- ”וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, וְהֵבִיאוּ אֶל־תַּחַת הָאֲבָנִים; וְעָפָר אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת־הַבָּיִת.“ (ויקרא יד, פסוק מב)
- ”וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים, וּבִמְחִלּוֹת עָפָר; מִפְּנֵי פַּחַד יהוה, וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ – בְּקוּמוֹ, לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ב, פסוק יט)
- ”כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ; דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.“ (תהלים מד, פסוק כו)
- ”הַמַּבְקִיעַ בַּזַּיִת, לֹא יְחַפֵּהוּ בֶעָפָר, אֲבָל מְכַסֶּה הוּא בָּאֲבָנִים אוֹ בַקַּשׁ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ה)
- בהשאלה: ביטוי לדימוי עצמי נמוך.
גזרון
עריכה- הצורה עפר הכנענית נחשבת למקבילתה של תיבת eperu ("אֶפֶּרוּ") האכדית.[1] במכתבי אחתאתן (אל-עמארנה) משמשת התיבה לציון מעמד נחות וכניעה, במכתב משתמש השולח במילה eperu כדי לציין את קטנותו ושפלותו לעומת מלך מצרים האדיר.[2] המילה הופיעה גם בכתבי תגלת־פלאסר השלישי האשורי.[3] במכתבי אחתאתן הופיעה גם המילה הכנענית עפר בתעתיק לאותיות אכדיות – ḫa-pa-ru[4] (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית).
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אדמה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפר |
סמוכין
עריכה- ↑ יחזקאל קוטשר, בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ"ד,חוברת ג',עמ'-185
- ↑ ציפורה כוכבי-רייני, מבחר דימויים, תיאורים ומטבעות לשון במכתבי אל-עמארנה והשוואתם למקרא. לשוננו: ס'- ג,ד (אלול התשנ"ז)
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
- ↑ מכתב א"ע 143 שו' 10–12, ראו אסתר הבר, ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ג, 2014, עמ' 112
עָפֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עפור |
הגייה* | afor |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־פ־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֹל |
נטיות | ר׳ עֲפֹרִים; נ׳ עֲפֹרָה, נ"ר עֲפֹרוֹת |
- עברית חדשה ספרותי שצבעו כצבע העפר.
- "עם בוא הבוקר העפור / שוב לא אהיה כאן, רק הכפור / ישרור עד שהיום יוכרע", מתוך "האויב" מאת שארל בודלר בתרגום דורי מנור.
- בהשאלה: חיוור כמת.
גיזרון
עריכה- נגזר משם־העצם עָפָר.
מילים נרדפות
עריכה- חיוור (2)
ראו גם
עריכהעֹפֶר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עופר |
הגייה* | Ofer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־פ־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ עֳפָרִים; עָפְרֵי־; נ׳ עָפְרָה |
- צֶאֱצָא שֶׁל הַצְּבִיָּה אוֹ שֶׁל הָאַיָּלָה.
- ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל-הָרֵי בָתֶר“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
- ”בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ח, פסוק יד)
- ”אַיָּלָה וָעֹפֶר – הָאֵם עַל הַבֵּן / וַעֲנָק לְצַוָּארָם וּמְצִלּוֹת חֵן-חֵן“ (אַיָּלָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- שם פרטי לזכר.
גיזרון
עריכה- מן המקרא.