הֶרֶס עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרס
הגייה* heres
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ר־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ"י: הֶרֶס־
  1. שיבור וניתוץ הבנוי והשלם.
    • ”...עִיר הַהֶרֶס, יֵאָמֵר לְאֶחָת“ (ישעיהו יט, פסוק יח)
    • "...וְאִם מִפְּנֵי הַהֶרֶס הַנּוֹרָא אֲשֶׁר יַהֲרֹס (הרעל) בְּלֹא חֶמְלָה אֶת גּוּף הַנִּדְבָּק..." משה סטודנצקי, מתוך: "אורחות חיים", עמ' 271

גיזרון עריכה

  • מן הרס. מקור המילה במקרא. מצוי במואבית, ובערבית דרומית-קדומה: הרס hrs [1]

מילים נרדפות עריכה

חורבן

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הָרַס עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הרס
שורש וגזרה ה־ר־ס, גזרת השלמים, פ"ג
בניין קל


  1. גרם לחורבן, הסב נזק קשה ופגם בתקין.
  2. לשון המקרא יָכוֹל הָיָה לְ־, נִצַּח וְהֵבִיס צַר.

גיזרון עריכה

  • מקור המילה במקרא.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הֵרֵס (גם: הֵרַס) עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הירס
שורש וגזרה ה־ר־ס, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פיעל
  1. לשון המקרא הָרַס וְשִׁבַּר, הֵבִיא לְחֻרְבָּן.
    • ”מִהֲרוּ בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ- מִמֵּךְ יֵצֵאוּ“ (ישעיהו מט, פסוק יז)
    • ”לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם [...] כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם“ (שמות כג, פסוק כד)

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

  1. Klein, Ernest. A comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language, p.169