|
השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים
עריכה
| ק־ו־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
קָם
|
קָם
|
יָקוּם
|
קוּם
|
לָקוּם
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
הֵקִים
|
מֵקִים
|
יָקִים
|
הָקֵם
|
לְהָקִים
|
| הֻפְעַל
|
הוּקַם
|
מוּקָם
|
יוּקַם
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
קוֹמֵם
קִיֵּם
|
מְקוֹמֵם
מְקַיֵּם
|
יְקוֹמֵם
יְקַיֵּם
|
קוֹמֵם
קַיֵּם
|
לְקוֹמֵם
לְקַיֵּם
|
| פֻּעַל
|
קוֹמַם
קֻיַּם
|
מְקוֹמָם
מְקֻיַּם
|
יְקוֹמַם
יְקֻיַּם
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
|
מִתְקוֹמֵם
מִתְקַיֵּם
|
יִתְקוֹמֵם
יִתְקַיֵּם
|
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
|
לְהִתְקוֹמֵם
לְהִתְקַיֵּם
|
|
ערך זה עוסק בשיקום. לערך העוסק ברשת הקנטינות; ראו שק"ם.
