כלב
(הופנה מהדף כלבא)
יש להוסיף לדף זה את הערך: כָּלַב .
כֶּלֶב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כלב |
| הגייה* | kelev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ל־ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ כְּלָבִים, נ׳ כַּלְבָּה, נ"ר כְּלָבוֹת; כֶּלֶב־, ר׳ כַּלְבֵי־, נ׳ כַּלְבַּת־, נ"ר כַּלְבוֹת־; כ׳ כַּלְבּוֹ, כְּלָבָיו, כַּלְבָּתוֹ, כַּלְבוֹתָיו |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- בעל חיים טורף ממחלקת היונקים שהתפתח מזאב ,נחשב לידידו הנאמן של בן-האדם.
- ”וּבָשָׂר בַּשָׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ“ (שמות כב, פסוק ל)
- ”בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה“ (מלכים א׳ כא, פסוק יט)
- ”הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכֻּפְרִי וְהַשּׁוּעָל [...] אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ו)
- לשון המקרא [כינוי גנאי] אדם שפל, אדם נחות.
- ”לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל-נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם-שְׁנֵיהֶם“ (דברים כג, פסוק יט)
- ”לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ “ (שמואל ב׳ טז, פסוק ט)
- "...מעולם לא היינו אומה יוצרת, תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים ברנר,יוסף חיים.
- הכלב הזה רימה אותי!
גיזרון
עריכה- בעברית-מקראית "כלב" (בסמוך לתיבת "עבדך") מופיע כשם תואר המבטא ענווה, והכנעה. דוד המלך בתפילתו לאלוהים,מכנה עצמו "כלב" (בניקוד משובש בצורת:"וּכְלִבְּךָ") : ”בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ, וּכְלִבְּךָ (וכַלְבְּך) עָשִׂיתָ, אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת--לְהוֹדִיעַ, אֶת-עַבְדֶּךָ“ (שמואל ב׳ ז, פסוק כא), גם במכתבי לכיש מופיעה תיבת "כלב" כביטוי של ענווה והכנעה: מִי עַבְדֶּךָ כּלב כּי שָׁלַח אדֹנִי אֶת סֵפֶר הַמֶּלֶךְ וְאֶת סִפְרֵי השׂרִם לאמֹר: "קרָא נָא" (מכתבי לכיש),ובספר מלכים: ”וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל־אֲרָם“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יג), וכך גם במכתבי אל-עמארנה בהם מופיע הצירוף בהגיית: "ארדו כלבו" ardu kalbu בהוראת:"עבדו-כלבו" [1].
- המילה משותפת לשפות שמיות רבות. אכדית: kalbu; אוגריתית: klb; פיניקית: כלב; ארמית־סורית: כלבא; ערבית: كَلْب (כַּלְבּ) ועוד.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אוקראינית: собака (תעתיק: sobáka)
- пес (תעתיק: pes)
- איטלקית: cane
- אמהרית: ውሻ, ከልብ
- אנגלית: dog, hound, canine
- אספרנטו: hundo
- ארמית: כַּלְבָּא
- ארמנית: շուն (תעתיק: šun)
- בולגרית: куче (תעתיק: kuče)
- пес (תעתיק: pes)
- בסקית: txakur
- גרוזינית: ძაღლი (תעתיק: ʒaɣli)
- גרמנית: Hund
- דנית: hund
- הודית: कुत्ता (תעתיק: kuttā)
- הולנדית: hond
- הונגרית: kutya, eb
- וייטנמית: chó
- ולשית: ci
- זולו: inja
- טורקית: köpek, it
- יוונית: σκύλος (תעתיק: skýlos)
- κύων (תעתיק: kúōn)
- יידיש: הונט
- יפנית: 犬, 狗 (תעתיק: inu)
- לטינית: canis
- מלאית: anjing
- נורווגית: hund, bikkje
- סווהילית: mbwa
- סלובנית: pes
- סלובקית: pes
- ספרדית: perro
- ערבית: كلب (תעתיק: כַּלְב)
- פולנית: pies
- פורטוגלית: cachorro, cão
- פינית: koira
- פרסית: سگ (תעתיק: סָג)
- צ'כית: pes, fena
- צרפתית: chien
- קוראנית: 개 (תעתיק: gae)
- пёс (תעתיק: pjos)
- สุนัข (תעתיק: sùnák),
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כלב |
 טקסונומיה בוויקימינים: Canis familiaris |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלבים |
כָּלֵב
עריכה- שם פרטי לזכר.
- ”וְכָלֵב בֶּן-חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת-יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק יח)
- ”אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן-חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק נ)
- ”וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק טו)
גיזרון
עריכה- צורת משנה של כֶּלֶב לעיל.
תרגום
עריכה- אנגלית: Caleb
קישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: כלב בן יפונה |
סימוכין
עריכה- ↑ נ.ה. טור-סיני הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, עמ' 415