חורון

חִוָּרוֹןעריכה

עברית חדשה אבדן הצבע; עפ"ר מעור הפנים כתוצאה מרגש עז.
- "וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב / וְנוֹשְׂאִים חִוְרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב, / וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים" (מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי, מאת לאה גולדברג)
- "כְּשֶׁאָבִיב נִרְדָּם / יֵעוֹר בְּחִוָּרוֹן; / בִּשְׂדוֹת הָאֵשׁ יִתַּם / הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן" (פְּרָחִים בַּקָּנֶה, מאת דודו ברק)

חורון

אל השמיים המצרי; ראשו כשל בז.
- ”וַיִּבֶן אֶת-בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת-בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.“ (דברי הימים ב׳ ח, פסוק ה)