חרה
(הופנה מהדף חורה)
ערך זה עוסק בפועל (במלרע). לערך העוסק בשם־עצם (במלעיל); ראו חרא.
חָרָה א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרה |
| שורש וגזרה | ח־ר־י/ה נחי ל"ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הכעיס, הרגיז, קומם, הכאיב, פגע.
- ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?“ (בראשית ד, פסוק ו)
- ”הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ?“ (יונה ד, פסוק ד)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אות עברית לא ידועה ). ”וְאִם חָרֹה יֶחֱרֶה לוֹ דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ז))
- דבריך חורים לי מאוד.
- התנהגותך הילדותית חורה לי.
- בצרוף חרה־אף בער בכעס.
גיזרון
עריכה- חרה (2) כנראה קרוב לחרה (ב) משורש חרר.
- (2) חרא⇆חרה, השוו לאתר ה"חירייה" שכתוצאה מפעילות כימית אורגנית-ספונטנית היה מעלה תמרות עשן
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: be angry, be wroth (1), kindle anger (2)
ראו גם
עריכהחָרָה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרה |
| שורש וגזרה | ח־ר־ר, כפולים |
| בניין | פָּעֵל |
- מקראי בלבד בער, היה חם מאד.
- עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר. (ישעיהו כד ו)
- וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ (יחזקאל כד יא)
- רתח , היה חם מאד
- "וְעַצְמִי חָרָה מִמְּרֵרָאתָם הָרְעוּעָה. וְהֻקְדַּר גוּפִי וְנִתְעָה". (קדושתות לשבתות לאירועים שונים / אלעזר הקליר)
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: burn
ראו גם
עריכהסמוכין
עריכה- קדושתות לשבתות לאירועים שונים (שורה 62) / אלעזר הקליר .