דרבן
דָּרְבָּןעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דרבן |
| הגייה* | dorban |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ר־ב־ן (גזור שם) |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ דָּרְבָּנוֹת או דָּרְבָּנִים; דָּרְבַּן־ |
- לשון המקרא החוד בקצה מלמד הבקר.
- ”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן“ (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
- ”כדרבן זה שמכוין את הפרה כדי לחרוש וכדי ליתן חיים לבעליה כך דברי תורה מכוונין את לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים.“ (קהלת רבה, פרשה יב, סימן י)
- "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להסתר באדמה." (ספר היובלים/יא)
- זיז או שן חדים.
- "מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן, לְבֵנָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהֵן טְהוֹרִים, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת, נִטְמָאוּ" (משנה כלים ט ו)
- ”דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים“ (קהלת יב, פסוק יא)
- פרט ממשפחה של מכרסמים, שגבו מכוסה קוצים קשים (הדרבנות שלעיל), אותם הוא זוקר בשעת סכנה.
- [רפואה] בליטה קטנה בעצם העקב, הנוצרת עקב עומס על כף הרגל או יציבה לא נכונה ומסבה כאבים עזים.
גיזרוןעריכה
- מן אוגריתית דרב drb בהוראת "מִנעצִים" הם הקצוות המשוננים במזלג או בקרני הצבי [1]
- קרוב לשורש ד־ר־ב (ضرب) בערבית, שמשמעו "היכה" (השוו למילות הסלנג: אודרוב, מדרוב).
- הכינוי לבעיה הרפואית נגזר ממראה הזיז הגרמי בתצלום הרנטגן.
פרשנים מפרשיםעריכה
- מצודת ציון: "ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא) דברי חכמים כדרבונות.
- רש"י: "ולהציב הדרבן" - לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע.
- רש"י על שופטים ג לא: מלמד - הוא דרבן, מרדע, אגויילו"ן בלע"ז.
- רש"י על קהלת יב יא: כדרבנות - מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דבריהם מכוונים את האדם.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
מילים נרדפותעריכה
- בלטת עצם בעקב (4)
תרגוםעריכה
החוד בקצה מלמד הבקר
|
מכרסם שגבו מכוסה קוצים
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: דרבן |
 טקסונומיה בוויקימינים: Hystricidae |
- המילון, "דָּרְבָּן". השפה העברית
דִּרְבֵּןעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | דרבן |
| שורש וגזרה | ד־ר־ב־ן, גזרת המרובעים |
| בניין | פִּעֵל |
- עודד מישהו לפעולה.
- ”קולה ידע לעורר ולזרז, להמריץ ולדרבן, להדריך ולכונן צעד“ (שירתנו הצעירה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- דרבנתי את חברי ללכת לחדר כושר בכל בוקר.
גיזרוןעריכה
- חידוש הנגזר משם העצם דרבן.
- אליעזר בן יהודה כותב במדור 'תחיית הלשון' בעיתון 'האור', כ"ח חשוון תרנ"ג: "... עקץ סוס בברזל כעין אופן קטן בעל שיניים, המחובר לנעלי הפרשים, למען העיר הסוס לרוץ מהרה... ואנו הרשינו לנו לבנות פועל מהשם דרבן יען זה נותן יותר כוח להדיבור...".
נגזרותעריכה
- דֻּרְבַּן (צורת הסביל)
- דרבון
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: spur
| השורש דרבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson; drb ! page 278