דָּרְבָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דרבן
הגייה* dorban
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ר־ב־ן (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות ר׳ דָּרְבָּנוֹת או דָּרְבָּנִים; דָּרְבַּן־
 
דרבנות הנצמדים לעקב מגפי הבוקרים.
 
איור של דרבן
  1. לשון המקרא החוד בקצה מלמד הבקר.
    • ”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
    • ”כדרבן זה שמכוין את הפרה כדי לחרוש וכדי ליתן חיים לבעליה כך דברי תורה מכוונין את לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים.“ (קהלת רבה, פרשה יב, סימן י)
    • "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להסתר באדמה." (ספר היובלים/יא)
  2. זיז או שן חדים.
    • "מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן, לְבֵנָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהֵן טְהוֹרִים, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת, נִטְמָאוּ" (משנה כלים ט ו)
    • ”דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים“ (קהלת יב, פסוק יא)
  3. פרט ממשפחה של מכרסמים, שגבו מכוסה קוצים קשים (הדרבנות שלעיל), אותם הוא זוקר בשעת סכנה.
  4. [רפואה] בליטה קטנה בעצם העקב, הנוצרת עקב עומס על כף הרגל או יציבה לא נכונה ומסבה כאבים עזים.

גיזרוןעריכה

  • מן אוגריתית דרב drb בהוראת "מִנעצִים" הם הקצוות המשוננים במזלג או בקרני הצבי [1]
  • קרוב לשורש ד־ר־ב (ضرب) בערבית, שמשמעו "היכה" (ראו למשל אודרוב, מדרוב).
  • הכינוי לבעיה הרפואית נגזר ממראה הזיז הגרמי בתצלום הרנטגן.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מצודת ציון: "ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא) דברי חכמים כדרבונות.
  • רש"י: "ולהציב הדרבן" - לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע.
  • רש"י על שופטים ג לא: מלמד - הוא דרבן, מרדע, אגויילו"ן בלע"ז.
  • רש"י על קהלת יב יא: כדרבנות - מה דרבן זה מכוון את הפרה ללמיה כך דבריהם מכוונים את האדם.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   החוד בקצה מלמד הבקר
  • איטלקית: sperone‏‏‏‏
  • אנגלית: spike‏, spur‏‏‏‏
  • אספרנטו: sprono‏‏‏‏
  • גרמנית: Sporn‏‏‏‏
  • הונגרית: sarkantyú‏‏‏‏
  • טורקית: mahmuz‏‏‏‏
  • יוונית: σπιρούνι‏‏‏‏ (תעתיק: spiroúni)
  • יפנית: 拍車‏‏‏‏ (תעתיק: hakusha)
  • סינית: 馬刺‏, 马刺‏‏‏‏ (מנדרינית: mǎcì)
  • ספרדית: espuela‏‏‏‏
  • ערבית: مهماز‏‏‏‏ (תעתיק: מהמאז)
  • פולנית: ostroga‏‏‏‏
  • פורטוגלית: espora‏‏‏‏
  • פינית: kannus‏‏‏‏
  • צ'כית: ostruha‏‏‏‏
  • צרפתית: éperon‏‏‏‏
  • רומנית: pinten‏‏‏‏
  • רוסית: шпора‏‏‏‏ (תעתיק: špóra)
   מכרסם שגבו מכוסה קוצים

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: דרבן
  טקסונומיה בוויקימינים: Hystricidae

דִּרְבֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דרבן
שורש וגזרה ד־ר־ב־ן, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
  1. עודד מישהו לפעולה.

גיזרוןעריכה

  • חידוש הנגזר משם העצם דרבן.
אליעזר בן יהודה כותב במדור 'תחיית הלשון' בעיתון 'האור', כ"ח חשוון תרנ"ג: "... עקץ סוס בברזל כעין אופן קטן בעל שיניים, המחובר לנעלי הפרשים, למען העיר הסוס לרוץ מהרה... ואנו הרשינו לנו לבנות פועל מהשם דרבן יען זה נותן יותר כוח להדיבור...".

נגזרותעריכה

  • דֻּרְבַּן (צורת הסביל)
  • דרבון

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: spur‏‏‏‏


השורש דרבן

השורש ד־ר־ב-ן הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עידוד. המרצה. דחיפה לפעולה
גזרה מרובעים
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה משם עצם מקראי

נטיות הפעליםעריכה

ד־ר־ב-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּרְבֵּן מְדַרְבֵּן יְדַרְבֵּן דַּרְבֵּן לְדַרְבֵּן
פֻּעַל דֻּרְבַּן מְדֻרְבָּן יְדֻרְבַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּרְבֵּן או הִדַּרְבֵּן מִתְדַּרְבֵּן או מִדַּרְבֵּן יִתְדַּרְבֵּן או יִדַּרְבֵּן הִתְדַּרְבֵּן או הִדַּרְבֵּן לְהִתְדַּרְבֵּן או לְהִדַּרְבֵּן

הערהעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּרְבֵּן.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" ( החלטות האדמיה ללשון עברית בדבר האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל [1])

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson; drb ! page 278