דָּרְבָּן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דרבן
הגייה* dorban
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ר־ב־ן (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות ר׳ דָּרְבָּנוֹת או דָּרְבָּנִים; דָּרְבַּן־
 
דרבנות הנצמדים לעקב מגפי הבוקרים.
 
איור של דרבן
  1. לשון המקרא החוד בקצה מלמד הבקר.
    • ”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן.“ (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
    • ”כדרבן זה שמכוין את הפרה כדי לחרוש וכדי ליתן חיים לבעליה כך דברי תורה מכוונין את לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים.“ (קהלת רבה, פרשה יב, סימן י)
    • "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להסתר באדמה." (ספר היובלים/יא)
  2. זיז או שן חדים.
    • ”מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן, לְבֵנָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהֵן טְהוֹרִים, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת, נִטְמָאוּ.“ (משנה, מסכת כליםפרק ט, משנה ו)
    • ”דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.“ (קהלת יב, פסוק יא)
  3. פרט ממשפחה של מכרסמים, שגבו מכוסה קוצים קשים (הדרבנות שלעיל), אותם הוא זוקר בשעת סכנה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  4. [רפואה] בליטה קטנה בעצם העקב, הנוצרת עקב עומס על כף הרגל או יציבה לא נכונה ומסבה כאבים עזים.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון עריכה

  • מן אוגריתית דרב drb בהוראת "מִנעצִים" הם הקצוות המשוננים במזלג או בקרני הצבי [1]
  • קרוב לשורש ד־ר־ב (ضرب) בערבית, שמשמעו "היכה" (השוו למילות הסלנג: אודרוב, מדרוב).
  • הכינוי לבעיה הרפואית נגזר ממראה הזיז הגרמי בתצלום הרנטגן.

פרשנים מפרשים עריכה

  • מצודת ציון: "ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא) דברי חכמים כדרבונות.
  • רש"י: "ולהציב הדרבן" - לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע.
  • רש"י על שופטים ג לא: מלמד - הוא דרבן, מרדע, אגויילו"ן בלע"ז.
  • רש"י על קהלת יב יא: כדרבנות - מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דבריהם מכוונים את האדם.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   החוד בקצה מלמד הבקר
  • איטלקית: sperone‏‏‏‏
  • אנגלית: spike‏, spur‏‏‏‏
  • אספרנטו: sprono‏‏‏‏
  • גרמנית: Sporn‏‏‏‏
  • הונגרית: sarkantyú‏‏‏‏
  • טורקית: mahmuz‏‏‏‏
  • יוונית: σπιρούνι‏‏‏‏ (תעתיק: spiroúni)
  • יפנית: 拍車‏‏‏‏ (תעתיק: hakusha)
  • סינית: 馬刺‏, 马刺‏‏‏‏ (מנדרינית: mǎcì)
  • ספרדית: espuela‏‏‏‏
  • ערבית: مهماز‏‏‏‏ (תעתיק: מהמאז)
  • פולנית: ostroga‏‏‏‏
  • פורטוגלית: espora‏‏‏‏
  • פינית: kannus‏‏‏‏
  • צ'כית: ostruha‏‏‏‏
  • צרפתית: éperon‏‏‏‏
  • רומנית: pinten‏‏‏‏
  • רוסית: шпора‏‏‏‏ (תעתיק: špóra)
   מכרסם שגבו מכוסה קוצים
ακανθόχοιρος‏‏‏‏ (תעתיק: akanthóchoiros)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: דרבן
  טקסונומיה בוויקימינים: Hystricidae

דִּרְבֵּן עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דרבן
שורש וגזרה ד־ר־ב־ן, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
  1. עודד מישהו לפעולה.

גיזרון עריכה

  • חידוש הנגזר משם העצם דרבן.
אליעזר בן יהודה כותב במדור 'תחיית הלשון' בעיתון 'האור', כ"ח חשוון תרנ"ג: "... עקץ סוס בברזל כעין אופן קטן בעל שיניים, המחובר לנעלי הפרשים, למען העיר הסוס לרוץ מהרה... ואנו הרשינו לנו לבנות פועל מהשם דרבן יען זה נותן יותר כוח להדיבור...".

נגזרות עריכה

  • דֻּרְבַּן (צורת הסביל)
  • דרבון

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: spur‏‏‏‏


השורש דרבן

השורש ד־ר־ב-ן הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עידוד. המרצה. דחיפה לפעולה
גזרה מרובעים
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה משם עצם מקראי

נטיות הפעלים עריכה

ד־ר־ב-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּרְבֵּן מְדַרְבֵּן יְדַרְבֵּן דַּרְבֵּן לְדַרְבֵּן
פֻּעַל דֻּרְבַּן מְדֻרְבָּן יְדֻרְבַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְדַּרְבֵּן או הִדַּרְבֵּן מִתְדַּרְבֵּן או מִדַּרְבֵּן יִתְדַּרְבֵּן או יִדַּרְבֵּן הִתְדַּרְבֵּן או הִדַּרְבֵּן לְהִתְדַּרְבֵּן או לְהִדַּרְבֵּן

הערה עריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּרְבֵּן.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" ( החלטות האדמיה ללשון עברית בדבר האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל [1])

ראו גם עריכה

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson; drb ! page 278