זִיז אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זיז
הגייה* ziz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ז
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ זִיזִים
זיזים בחולית השדרה
  1. בליטה, חלק בולט מפני השטח.
    • במשך חמישה לילות שהה זוג מטיילים ישראלי על זיז סלע בקצה מפל גבוה (מן העתונות).
    • "אין מוציאים זיזים וגזוזטראות לרשות הרבים" (בבא בתרא ס א)
    • זיז גרמי בגבשושית עצם העקב גורם לכאבים חזקים בהליכה.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): פין מוט קטן העשוי להניע.

גיזרוןעריכה

מובאות נוספותעריכה

גיזרוןעריכה

  • מארמית: לשון חז"ל.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

זִיז בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זיז
הגייה* ziz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ זִיזִים
  1. לשון חז"ל שם של מין עוף עליו מסופרים סיפורי גוזמאות בתלמוד ובמדרשים.
    • "ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו בספינה וראינו ציפור עומד במים עד קרסוליו וראשו בשמים. ואמרנו אין כאן מים ורצינו לרדת לקרר עצמנו ויצאה בת קול ואמרה לנו: אל תרדו כאן שנפל כאן גרזן לנגר זה שבע שנים ולא הגיע לקרקע. ולא משום שרבים המים אלא משום שסוערים המים. אמר רב אשי: וההוא זיז שדי הוא" (בבא בתרא)

גיזרוןעריכה

  • לפי המלה מתהילים (פעמים באותה צירוף "זיז שדי") שמובנה לא ידוע: ”יָדַעְתִּי כָּל־עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי.“ (תהלים נ, פסוק יא)

מילים נרדפותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זיז (מיתולוגיה)

מידע נוסףעריכה

  • במקרא מופיע ”והתענגתם מזיז כבודה“ (ישעיהו סו, פסוק יא) משמעותה גם היא עמומה מאוד ויש קושרים למילה מתהלים.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • תרגום יונתן (שלפנינו) בִּזָּה שלל. (מן בזז)
  • אבן עזרא א. [בשם יונתן ב"ע] מחמד חמדה. ב. כמו וזיז שדי והוא רחוק והנכון שאין לו רע (יחידאית)
  • מצודות: לשון תזוזה כמו וזיז שדי ירענה.
  • מלבי"ם: דבר קטן ממתק עיגול של דבש (כנראה מן זיז א)
  • רד"ק: חילוף מן זיו.

זִיז געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זיז
הגייה* ziz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ זִיזִים
  1. לשון חז"ל מין חרק.

גיזרוןעריכה

  • מארמית: ܙܝܙܢܐ (זיזא) – זן חיטה אירו-אסיאתי

מידע נוסףעריכה

  • ”מפני מה אמרו דבש דבורים מותר שאין מוציאות אותו אלא מכניסות אותו. דבש הזיזין אסור שאינו אלא ריר."“ (תוספתא, מסכת בכורותפרק א, הלכה ה)
  • "זיזין" - יתכן ומדובר בשיבוש של המילה שמקורה ים-תיכוני- "ציקדה" . "ציקדת הדבש" מפיקה טל דבש מתמרים - נוזל דביק מתוק המזכיר במרקמו את הדבש. קיימת מסורת הקושרת בין טל הדבש אל המן שאכלו בנ"י במדבר.