זיז

זִיז א

בליטה, חלק בולט מפני השטח.
- במשך חמישה לילות שהה זוג מטיילים ישראלי על זיז סלע בקצה מפל גבוה (מן העתונות).
- "אין מוציאים זיזים וגזוזטראות לרשות הרבים" (בבא בתרא ס א)
- זיז גרמי בגבשושית עצם העקב גורם לכאבים חזקים בהליכה.
(יש לשכתב פירוש זה): פין מוט קטן העשוי להניע.

לשון חז"ל שם של מין עוף עליו מסופרים סיפורי גוזמאות בתלמוד ובמדרשים.
- "ואמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו בספינה וראינו ציפור עומד במים עד קרסוליו וראשו בשמים. ואמרנו אין כאן מים ורצינו לרדת לקרר עצמנו ויצאה בת קול ואמרה לנו: אל תרדו כאן שנפל כאן גרזן לנגר זה שבע שנים ולא הגיע לקרקע. ולא משום שרבים המים אלא משום שסוערים המים. אמר רב אשי: וההוא זיז שדי הוא" (עג)

1: תיבת "זיז" מופיעה בספר תהילים (פעמים באותה צירוף "זיז שדי") שמובנו סתום: ”יָדַעְתִּי כָּל־עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי“ (תהלים נ, פסוק יא) . במאמרה: "אנזו וזיז-לגילגוליה של ציפור מיתולוגית" מוצאת פרופ' נילי ואזנה מן החוג להיסטוריה קשר גזרוני (אטימולוגי) בין שמו של היצור המיתי ממסופוטמיה-"אנזו" לבין זיז המקראי ^[1]

ערך בוויקיפדיה: זיז (מיתולוגיה)

במקרא מופיע ”והתענגתם מזיז כבודה“ (ישעיהו סו, פסוק יא) משמעותה גם היא עמומה מאוד ויש קושרים למילה מתהלים.

תרגום יונתן (שלפנינו) בִּזָּה שלל. (מן בזז)
אבן עזרא א. [בשם יונתן ב"ע] מחמד חמדה. ב. כמו וזיז שדי והוא רחוק והנכון שאין לו רע (יחידאית)
מצודות: לשון תזוזה כמו וזיז שדי ירענה.
מלבי"ם: דבר קטן ממתק עיגול של דבש (כנראה מן זיז א)
רד"ק: חילוף מן זיו.

לשון חז"ל מין חרק.
- ”להוציא את הזיזין שבעדשים ואת היתושים שבכליסים ותולעת שבתמרים ושבגרוגרות“ (בבלי, מסכת חולין – דף סז, עמוד ב)
- ”דאמר רבי יוחנן: הצד זיזין זבובין הגזין יתושין חייב.“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק יד, הלכה א)

הוצע לפרש זיז בהוראת "ארבה" משום המצלול האומנוטפאי, ועפ"י הפסוק: ”יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה“ (תהלים פ, פסוק יד) הפסוקים הקודמים מזכירים את הגפן ובפסוק זה נמנים המזיקים לה: עוברי אורח האורים אותה, החזיר מכרסם בה, והזיז (ארבה) שרועה מעלוותה לפיכך הבטוי "זִיז שָׂדַי" מקביל בפירושו לארבה השוכן בשדי קרי -בהרים הוא ארבה-ההר . ביטוי "זִיז שָׂדַי" משמש דימוי אגדי-דמיוני לבעייה מציאותית-חקלאית קשה עימה התמודדו בעבר ובהווה.

”מפני מה אמרו דבש דבורים מותר שאין מוציאות אותו אלא מכניסות אותו. דבש הזיזין אסור שאינו אלא ריר."“ (תוספתא, מסכת בכורות – פרק א, הלכה ה)

זיזין: והן מין תולעים.

קרבן העדה בירושלמי שם.

זיזין: מיני יתושים כמו הזיזים שבעדשים.

פני משה בירושלמי שם.

"זיזין" - יתכן ומדובר בשיבוש של המילה שמקורה ים-תיכוני- "ציקדה" . "ציקדת הדבש" מפיקה טל דבש מתמרים - נוזל דביק מתוק המזכיר במרקמו את הדבש. קיימת מסורת הקושרת בין טל הדבש אל המן שאכלו בנ"י במדבר.

↑ נילי ואזנה, אנזו וזיז: לגלגוליה של ציפור מיתולוגית במזרח הקדום במקרא ובמסורות חז"ל / שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך יד‎ (תשס"ד), עמ 187