דרבן
(הופנה מהדף דורבן)
דָּרְבָּן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דרבן |
| הגייה* | dorban |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ר־ב־ן (גזור שם) |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ דָּרְבָּנוֹת או דָּרְבָּנִים; דָּרְבַּן־ |
- לשון המקרא החוד בקצה מלמד הבקר.
- ”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן.“ (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
- ”כדרבן זה שמכוין את הפרה כדי לחרוש וכדי ליתן חיים לבעליה כך דברי תורה מכוונין את לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים.“ (קהלת רבה, פרשה יב, סימן י)
- "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להסתר באדמה." (ספר היובלים/יא)
- זיז או שן חדים.
- ”מַלְמָד שֶׁבָּלַע אֶת הַדָּרְבָן, לְבֵנָה שֶׁבָּלְעָה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהֵן טְהוֹרִים, נִכְנְסוּ לְאֹהֶל הַמֵּת, נִטְמָאוּ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ט, משנה ו)
- ”דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.“ (קהלת יב, פסוק יא)
- פרט ממשפחה של מכרסמים, שגבו מכוסה קוצים קשים (הדרבנות שלעיל), אותם הוא זוקר בשעת סכנה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- [רפואה] בליטה קטנה בעצם העקב, הנוצרת עקב עומס על כף הרגל או יציבה לא נכונה ומסבה כאבים עזים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכה- מן אוגריתית דרב drb בהוראת "מִנעצִים" הם הקצוות המשוננים במזלג או בקרני הצבי [1]
- קרוב לשורש ד־ר־ב (ضرب) בערבית, שמשמעו "היכה" (השוו למילות הסלנג: אודרוב, מדרוב).
- הכינוי לבעיה הרפואית נגזר ממראה הזיז הגרמי בתצלום הרנטגן.
פרשנים מפרשים
עריכה- מצודת ציון: "ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא) דברי חכמים כדרבונות.
- רש"י: "ולהציב הדרבן" - לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע.
- רש"י על שופטים ג לא: מלמד - הוא דרבן, מרדע, אגויילו"ן בלע"ז.
- רש"י על קהלת יב יא: כדרבנות - מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה כך דבריהם מכוונים את האדם.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה החוד בקצה מלמד הבקר
|
מכרסם שגבו מכוסה קוצים
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דרבן |
 טקסונומיה בוויקימינים: Hystricidae |
- המילון, "דָּרְבָּן". השפה העברית
דִּרְבֵּן
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | דרבן |
| שורש וגזרה | ד־ר־ב־ן, גזרת המרובעים |
| בניין | פִּעֵל |
- עודד מישהו לפעולה.
- ”קולה ידע לעורר ולזרז, להמריץ ולדרבן, להדריך ולכונן צעד“ (שירתנו הצעירה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- דרבנתי את חברי ללכת לחדר כושר בכל בוקר.
גיזרון
עריכה- חידוש הנגזר משם העצם דרבן.
- אליעזר בן יהודה כותב במדור 'תחיית הלשון' בעיתון 'האור', כ"ח חשוון תרנ"ג: "... עקץ סוס בברזל כעין אופן קטן בעל שיניים, המחובר לנעלי הפרשים, למען העיר הסוס לרוץ מהרה... ואנו הרשינו לנו לבנות פועל מהשם דרבן יען זה נותן יותר כוח להדיבור...".
נגזרות
עריכה- דֻּרְבַּן (צורת הסביל)
- דרבון
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: spur
| השורש דרבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
עריכה- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson; drb ! page 278