בלס

בָּלַס

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	בלס
שורש וגזרה	ב־ל־ס א, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. מובנו אינו ידוע; אולי עסק במלאכה הקשורה למלאכת הבלש.

   • ”וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים.“ (עמוס ז, פסוק יד)

גיזרון

• הביטוי המקראי 'בולס שקמים' הוא כנראה שיבוש של סופר המקרא מן האכדית 'לסמו-שָׁגימו', באכדית מופיעה תיבת לַסְמו lasmu בהוראת צופה (scout) ותיבת ש(א)גימו šāgimu בהוראת שואג, צועק. לפיכך באכדית "לסמו-שגימו" המקביל ל"בולס-שקמים" מן המקרא, מתפרש מילולית בהוראת צופה-שואג (המתריע בפני סכנה), שומר . רש"י גזר עפ"י "בלשת" - "חיל גדול של גדודי נכרים שמחפשים ובולשין לשלול שלל" . השוו הפועל העברי-מקראי "בּולס", להגיית התיבה הלועזית: פוליס (police) בהוראת משטרה
• טור סיני מצא ש-בלשׂ - שורש ארמי הוא הנמצא בשימוש תדיר אף במחוזות העברית החדשה בצורת "בלש", תפקידו קשור היה "בבקרה, גביית מס מהתנובה" השוו(ראו -צוער). עפ"י טור סיני,והרמב"ם - " ”מקל הבלשין“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ד)" היה מקל שבעזרתו חיפשו גובי-המס את החוב המוחבא (תבואה,למשל) שחייב פלוני לרשות . שורש ב-ל-ש בתורת - משלח יד מקראי-תלמודי , ” מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ר'] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו בלשת באה לעירנו“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כא, עמוד א) - היות ובין ארמית לעברית מתחלפות אותיות ס'-ש' כמו במילים שער - סער , כנש - כנס , לפיכך בלשת , משורש ב-ל-ס . בליסה׳ בלשון חז״ל בהוראת פעולה של ניקוב פגי השקמה. פעולה זו, שהבוטנאי יעקב גליל חקר באפריקה ובקפריסין, היא תהליך שמטרתו לגרות את פגי השקמה להפריש אתילן, שהוא הורמון הבשלה. חיתוך הפגה מביא להתפתחות מהירה בגודל ובמתיקות וללא פעולת הבליסה הפרי חסר טעם לפי הסבר אחר, הבליסה מונעת התפתחות רימות בתוך פירות השקמה . השורש ב־ל־ס הוא שורש יחידאי במקרא המופיע אך במילה הנ"ל שבפסוק לעיל. בערבית ובאתיופית יש מילים משורש דומה המתארות את פרי התאנה. לכן, כיום יש המפרשים את השורש כעיסוק במלאכה הקשורה לתאנים. השוו ליוונית עתיקה: בהגיית בליס (βάλλις) בהוראת: צמח מרפא מופלא

פרשנים מפרשים

• מצודת דוד: "ואני כל היום מערבב שקמים עם דברים אחרים למאכל הבקרים."
• מצודת ציון: "ענין בלילה וערבוב."
• ראב"ע: "אמר רבי משה הפרסי: [...] שומר בקר או חורש בבקר הייתי ובעבור שהזכיר מאחרי הצאן יורה כי היה רועה כאשר הזכיר בנוקדים."
• רד"ק: "י"מ כמו בולש בשין מתרגום ויחפש ובלש כלומר לוקט שקמים למאכל בקריו או פי' [=פיעל] מערב השקמים עם דברים אחרים לצורך בקריו."
• רש"י: "מחפש בשקמים לראו' איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו."

מידע נוסף

• טיבה של מלאכה זו אינו ברור. בתרגום השבעים נכתב כי בּוֹלֵס הוא מי שחותך ופוצע את פֵרות השקמה, ואילו פרשני התנ"ך (כפי שניתן לראות לעיל) היו חלוקים בדעותיהם וסברו כי בּוֹלֵס הוא שומר, מחפש או מערבב.

ראו גם

• אלכסנדר באלאס

קישורים חיצוניים

• בליסת שקמים באזור עין־גדי, מִקְרָאנֵט.

השורש בלס א

השורש ב־ל־ס א הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ב־ל־ס א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל בָּלַס בּוֹלֵס יִבְלֹס בְּלֹס לִבְלֹס נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל בִּלֵּס מְבַלֵּס יְבַלֵּס בַּלֵּס לְבַלֵּס פֻּעַל בֻּלַּס מְבֻלָּס יְבֻלַּס -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְבַּלֵּס מִתְבַּלֵּס יִתְבַּלֵּס הִתְבַּלֵּס לְהִתְבַּלֵּס

בָּלַס

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	בלס
שורש וגזרה	ב־ל־ס ג, שלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. [סלנג] אכל בצורה גסה, זלל.

   • "מה אתה בולס את העוף? תאכל כמו בן־אדם!"

גיזרון

1. ייתכן שמקור הפועל במילה בולמוס.

מילים נרדפות

• זלל
• טרף

תרגום

• אנגלית: gorge‏‏‏‏, overeat‏‏‏‏

ראו גם

• אכל כמו חזיר

בִּלֵּס

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	בילס
שורש וגזרה	ב־ל־ס ב, שלמים
בניין	פִּעֵל

1. [ארכאי] עֵרֵב, ערבב.

   • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
     רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

תרגום

• אנגלית: mix‏‏‏‏, mingle‏‏‏‏

סימוכין