בא במשפט עמו

(הופנה מהדף בא במשפט עימו)

בָּא בְּמִשְׁפָּט עִמּוֹ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בא במשפט עימו
הגייה* ba bemishpat imo
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש ב־ו־א, שׁ־פ־ט
דרך תצורה
נטיות
  1. הגיש תביעה בבית משפט נגד אדם שפגע בו.

מקור עריכה

  • מהתנ"ך: ”יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא, עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו; וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם.“ (ישעיהו ג, פסוק יד).

ביטויים קרובים עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
השורש שׁפט

השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

שׁ־פ־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁפַט שׁוֹפֵט

(ב׳ פעוּל: שָׁפוּט)

יִשְׁפֹּט שְׁפֹט לְשְׁפֹּט
נִפְעַל נִשְׁפַּט נִשְׁפָּט יִשָּׁפֵט הִשָּׁפֵט לְהִשָּׁפֵט
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל הֻשְׁפַּט מֻשְׁפָּט יֻשְׁפַּט -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-[1]
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון עריכה

  • השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).

הערות שוליים עריכה

  1. אבל קיימת הנגזרת שִׁפּוּט