שפט

לערך העוסק בשֵׁפֶט; ראו צורת רבים שְׁפָטִים.

שָׁפַט

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־פ־ט
בניין	פָּעַל (קַל)

1. (יש לשכתב פירוש זה): הכריע בדין בין אדם. קבע את ההנהגה הראויה לפי החוק.

   • ”וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם “ (שמות יח, פסוק כב)
   • ”וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ“ (דברים א, פסוק טז)
   • ”וְהָיָה אֲדֹנָי לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ“ (שמואל א׳ כד, פסוק טו)
   • ”וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט“ (מלכים א׳ ג, פסוק כח)

גיזרון

• מן המקרא.

נגזרות

• שופט
• שפיטה
• שפוט
• נשפט
• משפט

מילים נרדפות

• דן

תרגום

• אנגלית: judge‏‏‏‏

שָׁפָט

1. לשון המקרא שם פרטי לזכר

   • ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר, לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי“ (במדבר יג, פסוק ה)

ראו גם

• שפן