רע
(הופנה מהדף רוע)
רֵעַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רע |
הגייה* | rea |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ע־ע ב |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ רֵעָה; ר׳ רֵעִים, נ"ר רֵעוֹת |
- ידיד קרוב, חבר, מי שאתו יש יחסי חיבה.
- ”וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ג)
- ”בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ, וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד.“ (משלי יז, פסוק יז)
- לשון המקרא חבר באותה קהילה.
- ”לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר“ (שמות כ, פסוק יג)
- ”וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה“ (אסתר א, פסוק יט)
- שְׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ - וּמִי הוּא רֵעִי? משל השומרוני הטוב
- (ימאות) [מליצי] רֵעַ־לַסְפִינָה: איש צוות עָמית להפלגה, מלח או קצין.
- "אגב כך הבחנתי שאחד מהם נוהג כמתנשא קימעה, ואם גם דומה היה שמשתדל הוא לעכור את חינגתם של רֵעיו־לספינה בפניו המפוכחים, הרי בכללו של דבר נמנע מהרעיש ככל היֶתר." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
גזרון
עריכה- המילה נמצאת במקרא (בכמה מקומות נכתבה רֵעֶה: ”רעה המלך“ (מלכים א׳ ד, פסוק ה)). נמצאה גם באוגריתית: 𐎗𐎓 (רע);[1] בהטיית שייכות באמורית (בתעתיק אכדי): ra-ḫa-a-a, שחזור: raʿaya או raʿayya;[1] באבלאית: la-ù-um (כלומר /raʕum/);[1] באכדית: rū'u.[1]
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההשורש רעע ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רַע א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רע |
הגייה* | ra |
חלק דיבר | תואר, תואר־הפועל |
מין | זכר |
שורש | ר־ע־ע א |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ רָעָה; ר׳ רָעִים, נ"ר רָעוֹת |
- לא טוב, שגורם נזק, גרוע, שאסור לעשותו.
- ”כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו“ (בראשית ח, פסוק כא)
- ”מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?“ (בראשית מ, פסוק ז)
- ”וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה.“ (במדבר יג, פסוק יט)
- ”כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו“ (בבלי, מסכת שבת – דף סג, עמוד א)
- ”כָּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רַע כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים וְהַסְּרִיקִים וְהַנְּקוּרוֹת וְהָרוֹכְלִין “ (בבלי, מסכת קידושין – דף פב, עמוד א)
- (יש לשכתב פירוש זה): תה"פ עשוי בצורה לקויה.
- "טום קרוז נראה רע מתמיד" עכבר העיר, 22 באוגוסט, 2008
- "כתובה טוב, עשויה כל כך רע" NRG, 13 באוגוסט, 2008
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: bad
ראו גם
עריכהרַע ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רע |
שורש וגזרה | ר־ע־ע א, גזרת ע"ע |
בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא היה לא טוב, היה רע.
- ”וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלֶיךָ“ (שמואל ב׳ יט, פסוק ח)
- ”לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ?“ (שמואל א׳ א, פסוק ח)
תרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש רעע א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רַע ג
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רע |
שורש וגזרה | ר־ע־ע א, גזרת ע"ע |
בניין | פָּעַל |
- לשון המקרא שבר, פורר.
תרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש רעע א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רֹעַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רוע |
הגייה* | roa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ע־ע א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | רֹעַ־; כ׳ רֹעוֹ |
- התכונה של היות לא טוב.
- רִשעות, שחיתות.
- ”לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ“ (שמואל א׳ יז, פסוק כח)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: badness (1), corruption, wickedness (2)
ראו גם
עריכה- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 127