קליעה

יש להוסיף לדף זה את הערך: ב קְלִיעָה ב.

קְלִיעָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קליעה
הגייה^*	kli'a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ל־ע
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ קְלִיעוֹת; קְלִיעַת־,קְלִיעוֹת־

קליעת עין בחבל

לשון חז"ל פעולת השזירה של ענפים, צמות, סלים, מחצלות, חבלים וכדומה, וגם מעשה המקלעת המוגמר.
- "תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס." (סוכה לב ב)
- "קליעה של שום וסלי ענבים וסלי תאנים וקופות של ירק." (תוספתא ג יב, באתר ספריא)
- ” היא התפרנסה בדחק מקליעת סלים. כל הימים גוחנת על עבודתה ובלילות, – הוי איזה געגועים נוריאם היו תוקפם אותה!...“ (פעמים, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
עברית חדשה (ימאות) חיבור בחבל על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת עין או לולאה בקצה חבל, או לחיבור שני חבלים זה לזה.
- "עיקר שימושיהן של הקליעות הוא בחבלים או כבלים שזורים או קלועים עם מספר קטן של עיקרים (בדרך כלל בין 3 ל-12)." (אתר שער לים, אין תאריך)