קורס

קוּרְסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קורס
הגייה^*	kurs
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ קוּרְסִים; קוּרְס־, קוּרְסֵי־

עברית חדשה סדרת שיעורים בתחום דעת או מקצוע מסוים; סדרת שיעורים ותרגולים מעשיים לשם הכשרה או הסמכה למקצוע מסוים.
- ”אני הלא מומחה בסודות אלו. שלש שנות-קורסים בווארשא בלבד.“ (מעבר לגבולין, מאת יוסף חיים ברנר, באתר מאגרים)
- ”בשנת 1934 נערך קורס קצינים ארצי, ובקורס זה, שהשתתף בו גם מיכאל, למדו כל אותם האנשים התופסים כיום את התפקידים האחראיים ביותר בצבא ההגנה.“ ("הארץ", 15 באוקטובר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”תוכנית של קורסים להסבה מקצועית לרופאים תוגש בקרוב לממשלה, לאישור הקבינט לקליטה.“ ("מעריב", 27 במרץ 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה (ימאות) (תעופה) כיוון ההתקדמות של כלי שיט או כלי טיס ביחס לצפון, האמיתי או המגנטי.
- "קורס הוא הזוית בין קו השדרית של האניה והצפון." (שמואל טנקוס, נביגציה חופית, 1952)
- ”אמנם, הוא מכוון את כלי השייט או את כלי־הטייס שלו לפי ה„קורס“ הדרוש, בהיעזרו במפה ובמצפן, אולם נחוצה לו ביקורת מתמדת על מקום־הימצאו.“ ("על המשמר", 23 ביולי 1956, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרוןעריכה

מלטינית: cursus, "מסלול, נתיב, כיוון". מן curro, "לרוץ", "לנוע במהירות ברגל, במרכבה או באונייה".^[1] מלטינית לצרפתית, וממנה לאנגלית ולשאר שפות אירופה.
מאותו יסוד גזורים גם קונקורנציה, קונקורס, קורסיב, קריירה, קוריקולום.^[2]