צבי

(הופנה מהדף צביה)
יש להוסיף לדף זה את הערך: צַבִּי.

צְבִי א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבי
הגייה* tsvi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִי
נטיות נ׳ צְבִיָּה, ר׳ צְבָאִים או צְבָיִים
 
צבי תומסון
  1. בעל חיים ממשפחת הפריים, נפוץ באזורים רבים בארץ ישראל. הצבי הוא דק־גוף, קל־רגליים, ושתי קרניים לראשו.
    • ”וַיִּהְיוּ-שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל, וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה“ (שמואל ב׳ ב, פסוק יח)
    • ”עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק ג)
    • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
  2. צורת הזכר כשם פרטי לבנים, וצורת הנקבה כשם פרטי לבנות.
    • ”בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָע“ (מלכים ב׳ יב, פסוק ב)
    • ”וַיּוֹלֶד מִן-חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ אֶת-יוֹבָב וְאֶת-צִבְיָא וְאֶת-מֵישָׁא וְאֶת-מַלְכָּם“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ט)
    • "צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות, ואני חושב – כמה חם בבית" (סע לאט, מאת אריק אינשטיין)

גזרון

עריכה
  • המילה משותפת בשפות שמיות ובשפות אפרו-אסיתיות: אוגריתית: 𐎑𐎁𐎊 (טֿבי).[1] ארמית: טביא. אכדית: ṣabītu. ערבית: ظَبْي (טַ'בְּי). מצרית קדומה tpỉw.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: gazelle‏‏‏‏
  • ערבית: غَزَال‏‏‏‏ (תעתיק: עָ'זַאל), ظَبْي‏‏‏‏ (תעתיק זַּ'בִּי)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: צבי
  טקסונומיה בוויקימינים: Gazella
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבאים

צְבִי ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבי
הגייה* tsvi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִי
נטיות
  1. לשון המקרא יופי, פאר.
    • הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל; אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים?“ (שמואל ב׳ א, פסוק יט)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו ד, פסוק ב)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק ה)
    • וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ עַל-כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה.“ (יחזקאל ז, פסוק כ)

גזרון

עריכה
  • מקביל לערבית בהגית צַבִּיא (صبيح) בהוראת יפה, נאה.[2] סורית-ארמית: צבְּיה (ṣbyh) בהוראת תכשיט, עיטור על פמוט.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

תרגום

עריכה

הערת שוליים

עריכה
  1. לוח UT 128 IV
  2. תיבת סַבִּיא גזורה מתיבת סבאח (صباح) בהוראת 'שחר'