עבות
ערך זה עוסק בעבות- צפוף. לערך העוסק בעבות = לא דקות; ראו עבה.
עָבוֹת (גם עָבֹת) א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עבות |
הגייה* | avot |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קָטֹל |
נטיות | נ׳ עֲבֻתָּה; ר׳ עֲבֻתִּים, נ"ר עֲבֻתּוֹת |
- לשון המקרא עָבֶה, מְסֻבָּךְ, בעל ענפים רבים וסבוכים.
- ”אֶל כָּל גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה.“ (יחזקאל ו, פסוק יג)
- ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי אדני אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.“ (ויקרא כג, פסוק מ)
- לשלגיה שער שחור ועבות. היא הלכה ביער עבות ופגשה שבעה גמדים ולהם זקן עבות.
- הוא הסתתר בצמחיה העבותה.
גיזרון
עריכה- מן עָב בהוראת: יער, סבך, ראו שם בגיזרון.
מילים נרדפות
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהעָבוֹת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עבות |
הגייה* | avot |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ו־ב א |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא ששמיו מכוסים בעבים.
- ”וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ד)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. לדעת חלק מהמפרשים מופיע גם בתהלים עז,יח ככינוי לשמים מכוסי עננים.
- התואר גזור מהשם עב.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: cloudy
עֲבוֹת א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עבות |
הגייה* | avot |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר ונקבה |
שורש | ע־ב־ת |
דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
נטיות | ר׳ עֲבוֹתִים עֲבוֹתוֹת; עֲבוֹת־, ר׳ עֲבוֹתֵי־ וגם עֲבוֹתוֹת־ |
- לשון המקרא חֶבֶל קלוע עבה וחזק.
- ”וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.“ (שמות כח, פסוק כד)
- ”וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים.“ (שופטים טו, פסוק יג)
- "הנוגע בעול ובקטרב בעין ובעבות אפילו בשעת מלאכה." (כלים כא ב)
- ”וימהרו האנשים ויביאו שני שלטים גדולים, אשר הכינו מראש, ועבותים חזקים הביאו, ויקשרו בעבותים את שני השלטים אל סנשו [...].“ (דון קישוט, מאת חיים נחמן ביאליק, 1923, באתר מאגרים)
- לשון המקרא כינוי לעץ בעל תפרחת צפופה.
- עברית חדשה (ימאות) חבל תלת־גדילי חזק ועבה, המשמש כחבל גרירה או כחבל עוגן.
- "את קצה החבל דמוי־העבות המשתחל בתוך המבוכים האלה הוליכו אחר־כך אל כננת־העוגן, ואת המגולה התחתונה הענקית של הגלגלות הניפו מעבר למעקה הספינה מעל ללוויתן." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
גיזרון
עריכה- 1. מן ע־ב־ת, קרוב לשורשים ע־ו־ב ב וע־ב־י/ה.
- 2. כמו (1). השוו גם עָב ג. יש מפרשים שפירשו בפסוקים אלה שהכוונה לעננים, מקביל לעָב א, ומשורש ע־ו־ב א.[1]
- 3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על שמות כח כד: "ונתתה את שתי עבותות הזהב" - הן הן שרשות גבלות הכתובות למעלה ולא פי' מקום קבוען בחשן.
- מצודת ציון על שופטים טו יג: "עבותים" - חבלים עבות שזורים בשלשה כפולים.
- רש"י על יחזקאל לא ג: "ובין עבותים" - עצי רענן.
- מצודת דוד על יחזקאל לא ג: "ובין עבותים" - הסעיף העליון היתה בין עבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה וזהו דבר הנותן פאר.
- מצודת ציון על יחזקאל לא ג: "עבותים" - ענין קליעה כמו וענף עץ עבות (ויקרא כג).
- מלבי"ם על יחזקאל לא ג: "היה בין עבותים" שסביב לו ענפים עבותים וקלועים שזה מיפה ראש האילן.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- ↑ תה"ש; שד"ל.