| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מעונן
|
| הגייה* |
me׳unan
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־נ־ן
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
ר׳ מְעֻנָּנִים
|
שמיים מעוננים
- לשון חז"ל מכוסה עננים.
- ”אֵין רוֹאִים הַנְּגָעִים בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְיוֹם הַמְעֻנָּן, לְפִי שֶׁהַכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה ב)
- "שֶׁמֶשׁ, הָבִיאוּ שֶׁמֶשׁ / אִם שָׁמַי מְעֻנָּנִים; / עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי / אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ הִיא בִּפְנִים." (אוֹר, מאת נעמי שמר)
- בינוני סביל מן הפועל עונן, שבתורו גזור מן ענן.
