מעלן

מַעֲלָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעלן
הגייה^*	ma'alan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ל־י/ה
דרך תצורה	מעלה + ־ָן
נטיות	ר׳ מַעֲלָנִים; מַעֲלַן־, מַעֲלָנֵי־

מעלני מפרשים (מודגשים בצבע אדום)

מעלן של דגל

עברית חדשה (ימאות) חבל להנפת סקריה, מפרש, דגל וכדומה.
- "חצי הגובה או „חצי התורן“ פירושו, שחצי רוחבו של הדגל נמצא בחצי הגובה שבין ראש התורן והטבעת עם ברווזים, שאליהם קושרים את המעלן." (רב חובל זאב הים, הדגלים, 1953)
- "נתחיל במתיחת המעלן והמפרש יעלה מעלה כאשר הוא מתנופף [...]." (אתר בית ספר לשיט יכטות)

ערך בוויקיפדיה: Halyard

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]