ישוב

(הופנה מהדף יישוב)

יִשּׁוּבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יישוב
הגייה* yishuv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־שׁ־ב
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ יִשּׁוּבִים; יִשּׁוּב־, ר׳ יִשּׁוּבֵי־
  1. הושבת בני אדם במקום לקביעות.
    • מבצע יישוב העולים בערי ישראל נחל הצלחה.
  2. לשון חז"ל מקום בו גרים בני אדם בקביעות.
    • ”הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלָּוָה הֵימֶנּוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ בַיִּשּׁוּב, לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַמִּדְבָּר.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק י, משנה ו)
    • ”אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן, עוֹר הָאָדָם, וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר.“ (משנה, מסכת חוליןפרק ט, משנה ב)
    • בנגב ובגליל מוקמים יישובים רבים כחלק מן המאמץ הלאומי להפרחת אזורים אלו.
    • במבצע חומה ומגדל הוקמו 52 יישובים חקלאיים יהודיים בארץ־ישראל.
  3. לשון חז"ל מהלך מחשבתי המסיר קושיה, סתירה, בעיה וכד'.
    • ”וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְבָרִים; וְאֵלּוּ הֵן – [...] בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, וּבְפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב...“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ו)
    • אהבתי את יישובו של הרשב"א על קושית על הראב"ד.
  4. סיום של סכסוך או ריב; השלמה.
    • השופט מצא דרך ליישוב הסכסוך בין התובע לנתבע.

גיזרוןעריכה

  • שם פעולה מן הפועל יישב

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

השורש ישב

השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

י־שׁ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁב יוֹשֵׁב יֵשֵׁב שֵׁב לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל נוֹשַׁב נוֹשָׁב יִוָּשֵׁב הִוָּשֵׁב לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל הוֹשִׁיב מוֹשִׁיב יוֹשִׁיב הוֹשֵׁב לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל הוּשַׁב מוּשַׁב יוּשַׁב -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁב מְיַשֵּׁב יְיַשֵּׁב יַשֵּׁב לְיַשֵּׁב
פֻּעַל יֻשַּׁב מְיֻשַּׁב יְיֻשַּׁב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁב מִתְיַשֵּׁב יִתְיַשֵּׁב הִתְיַשֵּׁב לְהִתְיַשֵּׁב