יָבָםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יבם
הגייה* yavam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־ם
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ יְבָמִים; יְבַם־, ר׳ יִבְמֵי־;
  1. אחי הבעל, בייחוד אם האחרון נפטר בלא שהביא ילדים.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים במקרא, בקטע הדן בהלכות ייבום בפרק כה של ספר דברים: "כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה); "וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה, ז).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

יִבֵּםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ייבם
שורש וגזרה י־ב־ם,נפי"ו
בניין פִּעֵל
  1. נשא לאישה את אשת אחיו המת.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל־אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ“ (בראשית לח, פסוק ח)

גזרוןעריכה

  • בעברית שומרונית ובממגילת המקדש (בּם =bimma) בהוראת בהמה. לפיכך ייבּם, מילולית בהוראה מקבילה ל"בהמת האל" [1].

נגזרותעריכה

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

  1. זאב בן-חיים, ישנים גם חדשים מן צפוני מדבר יהודה . מב ג/ד, ניסן-תמוז תשל"ח