יָבָם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאיבם
הגייה*yavam
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ב־ם
דרך תצורהמשקל קָטָל
נטיותר׳ יְבָמִים; יְבַם־, ר׳ יִבְמֵי־;
  1. אחי הבעל, בייחוד אם האחרון נפטר בלא שהביא ילדים.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה באוגריתית (𐎊𐎁𐎎) יבם בהוראת גיס, ופעמיים במקרא, בקטע הדן בהלכות ייבום בפרק כה של ספר דברים: "כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה); "וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה, ז).

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

יִבֵּם

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאייבם
שורש וגזרהי־ב־ם,נפי"ו
בנייןפִּעֵל
  1. נשא לאישה את אשת אחיו המת.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל־אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ“ (בראשית לח, פסוק ח)

גזרון

עריכה
  • בעברית שומרונית ובממגילת המקדש (בּם =bimma) בהוראת בהמה. לפיכך ייבּם, מילולית בהוראה מקבילה ל"בהמת האל" [1].

נגזרות

עריכה

ראו גם

עריכה

סמוכין

עריכה
  1. זאב בן-חיים, ישנים גם חדשים מן צפוני מדבר יהודה . מב ג/ד, ניסן-תמוז תשל"ח