יבם

יָבָם

המילה מופיעה באוגריתית (𐎊𐎁𐎎) יבם בהוראת גיס, ופעמיים במקרא, בקטע הדן בהלכות ייבום בפרק כה של ספר דברים: "כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה); "וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי" (דברים כה, ז).

נשא לאישה את אשת אחיו המת.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל־אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ“ (בראשית לח, פסוק ח)

בעברית שומרונית ובממגילת המקדש (בּם =bimma) בהוראת בהמה. לפיכך ייבּם, מילולית בהוראה מקבילה ל"בהמת האל" ^[1].