זַמְזַם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זמזם
הגייה* zamzam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־מ־ז־ם
דרך תצורה משקל קַלְקַל
נטיות ר׳ זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר׳ זַמְזַמֵּי־
  1. עברית חדשה מכשיר חשמלי המשמיע קול צפצוף או זמזום לאות התרעה.
    • הַזַּמְזַם זִמְזֵם בחוזקה.

גיזרון עריכה

  • נגזר מהפועל זִמְזֵם. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ"ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: גלגל, עפעף, כפכף.

זִמְזֵם עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זמזם
שורש וגזרה ז־מ־ז־ם, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
  1. השמיע צלילים בפה סגור.
    • האיש זמזם חרש מנגינה שקטה.
  2. השמיע קול נהימה קל כשל יתוש.

גיזרון עריכה

  • ע"פ יצחק אבינרי (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא מחידושי מנדלי מוכר ספרים., והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין (ערך זמזם) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית زَمْزَمَ (זַמְזַמַ) בהוראת מלמול.
  • בסורית הפועל ܙܲܡܙܘܼܡܹܐ (זַמְזוּמִא) הוראתו: להישמע בקול, להדהד. ובערבית הפועל زَمْزَمَ (זַמְזַמַ) הוראתו: להשמיע צליל רציף, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - מצלתים (עירובין קד ע"א).

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה