זמזם
זַמְזַם עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זמזם |
הגייה* | zamzam |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־מ־ז־ם |
דרך תצורה | משקל קַלְקַל |
נטיות | ר׳ זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר׳ זַמְזַמֵּי־ |
- עברית חדשה מכשיר חשמלי המשמיע קול צפצוף או זמזום לאות התרעה.
- הַזַּמְזַם זִמְזֵם בחוזקה.
גיזרון עריכה
- נגזר מהפועל זִמְזֵם. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- איטלקית: cicalino, Buzzer
- אנגלית: Buzzer
- אסטונית: sumiseja
- בסקית: Buzzer
- פולנית: brzęczyk
- סינית: 蜂鳴器
- צרפתית: ronfleur, buzzer
מידע נוסף עריכה
זִמְזֵם עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | זמזם |
שורש וגזרה | ז־מ־ז־ם, גזרת המרובעים |
בניין | פִּעֵל |
- השמיע צלילים בפה סגור.
- האיש זמזם חרש מנגינה שקטה.
- השמיע קול נהימה קל כשל יתוש.
- וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם מְזַמְזְמִים, וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים "שלמה המלך והדבורה", חיים נחמן ביאליק
- "אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה", זמזם לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו "השעונים", יהודה שטיינברג
- האנשים סביבו זמזמו כמו דבורים.
גיזרון עריכה
- ע"פ יצחק אבינרי (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא מחידושי מנדלי מוכר ספרים., והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין (ערך זמזם) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית زَمْزَمَ (זַמְזַמַ) בהוראת מלמול.
- בסורית הפועל ܙܲܡܙܘܼܡܹܐ (זַמְזוּמִא) הוראתו: להישמע בקול, להדהד. ובערבית הפועל زَمْزَمَ (זַמְזַמַ) הוראתו: להשמיע צליל רציף, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - מצלתים (עירובין קד ע"א).