השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל , וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל . יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תנועה מעבר ממקום אל מקום
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
ה/י־ל־ך
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
הָלַךְ
הוֹלֵךְ
יֵלֵךְ
לֵךְ
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
נִפְעַל
נֶהֱלַךְ
נֶהֱלָךְ
יֵהָלֵךְ
הֵהָלֵךְ
לְהֵהָלֵךְ
הִפְעִיל
הוֹלִיךְ
מוֹלִיךְ
יוֹלִיךְ
הוֹלֵךְ
לְהוֹלִיךְ
הֻפְעַל
הוּלַךְ
מוּלָךְ
יוּלַךְ
-אין-
-אין-
פִּעֵל
הִלֵּךְ
מְהַלֵּך
יְהַלֵּך
הַלֵּךְ
לְהַלֵּךְ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְהַלֵּךְ
מִתְהַלֵּךְ
יִתְהַלֵּךְ
הִתְהַלֵּךְ
לְהִתְהַלֵּךְ
בבניין הפעיל - המטה לפי "הֵילִיךְ " (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב , פסוק ט )
בבניין קל - השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן ,יכל ,יגר ,לקח ,יהב ,נגש ועוד...).