ארי
אֲרִיעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארי |
| הגייה* | Ari |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קְטִי |
| נטיות | ר׳ אֲרָיוֹת או אֲרָיִים; נ"י: אֲרִי־, כ': אַרְיִי, אַרְיְךָ, אֲרָיָו. |
.jpg)
- לשון המקרא טוֹרֵף גָּדוֹל מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים, מָצוּי הַרְבֵּה בְּיַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה וּבְחֶלְקָהּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל אַסְיָה. גּוֹנוֹ צְהַבְהַב עַד חוּם, רַעֲמָתוֹ כְּתֻמָּה בְּמִקְצַת וּמִתְכַּהֵית עִם הִתְבַּגְּרוֹ. הָאֲרִי מְהַוֶּה סֵמֶל לְעֹז וּלְכֹחַ, וְעַל כֵּן מְכֻנֶּה "מֶלֶךְ הַחַיּוֹת".
- ”וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים, עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת-מִזֶּה וּמִזֶּה...“ (מלכים א׳ י, פסוק כ)
- ”קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ, כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף...“ (יחזקאל כב, פסוק כה)
- ”יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כ)
- ”אֲרִי נֹהֵם, וְדֹב שׁוֹקֵק- מוֹשֵׁל רָשָׁע, עַל עַם דָּל“ (משלי כח, פסוק טו)
- "וְלֹא נִבְהַל שׁוֹר וְלֹא נֶחְפַּז אֲרִי/ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מֵשִׁיב..." יניי, "קדושתות לשבתות השנה, בראשית"
גיזרוןעריכה
- מילה מקראית המהווה צורה משנית לצורה "אַרְיֵה", משותפת לשפות שמיות רבות, כגון אכדית: aria, ארמית: אריה, אַרְיָא, ארי; ארמית נוצרית: ܐܪܝܐ (אַרְיָא); אתיופית: 'arwē, ועוד. נמצאת גם במצרית: rw.