ארי

אֲרִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארי
הגייה^*	Ari
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות	ר׳ אֲרָיוֹת או אֲרָיִים; נ"י: אֲרִי־, כ': אַרְיִי, אַרְיְךָ, אֲרָיָו.

ארי מפהק

לשון המקרא טוֹרֵף גָּדוֹל מִמִּשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים, מָצוּי הַרְבֵּה בְּיַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה וּבְחֶלְקָהּ הַדְּרוֹמִי שֶׁל אַסְיָה. גּוֹנוֹ צְהַבְהַב עַד חוּם, רַעֲמָתוֹ כְּתֻמָּה בְּמִקְצַת וּמִתְכַּהֵית עִם הִתְבַּגְּרוֹ. הָאֲרִי מְהַוֶּה סֵמֶל לְעֹז וּלְכֹחַ, וְעַל כֵּן מְכֻנֶּה "מֶלֶךְ הַחַיּוֹת".
- ”וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים, עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת-מִזֶּה וּמִזֶּה...“ (מלכים א׳ י, פסוק כ)
- ”קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ, כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף...“ (יחזקאל כב, פסוק כה)
- ”יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כ)
- ”אֲרִי נֹהֵם, וְדֹב שׁוֹקֵק- מוֹשֵׁל רָשָׁע, עַל עַם דָּל“ (משלי כח, פסוק טו)
- "וְלֹא נִבְהַל שׁוֹר וְלֹא נֶחְפַּז אֲרִי/ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מֵשִׁיב..." יניי, "קדושתות לשבתות השנה, בראשית"

גיזרוןעריכה

מילה מקראית המהווה צורה משנית לצורה "אַרְיֵה", משותפת לשפות שמיות רבות, כגון אכדית: aria, ארמית: אריה, אַרְיָא, ארי; ארמית נוצרית: ܐܪܝܐ (אַרְיָא); אתיופית: 'arwē, ועוד. נמצאת גם במצרית: rw.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

כפיר

אַרִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארי
הגייה^*	ari
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ אַרִית, ר׳ אַרִים, נ"ר אַרִיּוֹת

עברית חדשה הודו־אירופי.
- ”הטיפוס הסלאווי מראה לא רק סימני-תערובת של הגזעים האחרים הבלתי־אריים, אלא הוא נוטה כולו הרבה יותר אל הטיפוס המונגולי מאל הטפוס הארי.“ (עולם בפני עצמו, מאת בר טוביה, בפרויקט בן יהודה)
- ”עם, שבספרי־הקדש שלו אין אפילו מלה אחת על מה שצפוי לאדם אחרי מותו! השוה את הדבר לארים: פולחן ה"אבות" הוא הוא ההתחלה לעצם דתם!“ (חילופי מחמאות, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

מסנסקריט: ā́rya) आर्य) – אציל, נכבד

נגזרותעריכה

אירן

תרגוםעריכה

אנגלית: Aryan‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ערך בוויקיפדיה: ארים