לָבִיאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לביא
הגייה* lavi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ב־א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ לְבִיאָה, ר׳ לְבִיאִים, נ"ר לְבִיאוֹת
 
לביאה
  1. בעל חיים ממחלקת היונקים המשתייך למשפחת החתוליים. פרוותו של הלביא היא בגווני חום - צהוב, והוא נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה אך גם באסיה.
    • ”הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה“ (במדבר כג, פסוק כד)
    • ”וְאָמַרְתָּ מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ“ (יחזקאל יט, פסוק ב)
    • ”אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא-טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה“ (נחום ב, פסוק יג)
    • ”נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי-אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה“ (תהלים נז, פסוק ה)
    • ”לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי-טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ“ (איוב ד, פסוק יא)

גזרוןעריכה

  • באכדית labbu: לָבֻּ; בערבית : لَبُؤَة‎ לָבֻּאַ.
  • מן הלשון השמית ללשון מצרית-קדומה כנראה בצורת: רוֹעַבֹּ rwꜣbw (בהוראת אריה) ללשון דמוטית 'רְבִּיאְ' rbi . משם הושאלה המילה ללשון קופטית: לָבֹּאְיְ ⲗⲁⲃⲟⲓ בהוראת לביא,בלשון דמוטית גם בהוראת נקבת הדוב (דובה).

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: lion‏‏‏‏
  • גרמנית: Löwe‏‏‏‏
  • יידיש: לייב‏‏‏‏
  • ערבית: أسد‏‏‏‏
  • רוסית: лев‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אריה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אריה
  טקסונומיה בוויקימינים: אריה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריה