תפר

יש להוסיף לדף זה את הערך: תַּפָּר.

תָּפַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	תפר
שורש וגזרה	ת־פ־ר, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

אישה תופרת

1. חִבֵּר וְאִחָה פִּסּוֹת בַּד, עוֹר, צֶמֶר וְכַדּוֹמֶה לְאֵלֶּה בְּחוּטִים.

   • ”וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.“ (בראשית ג, פסוק ז)
   • ”שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי; וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי.“ (איוב טז, פסוק טו)
   • ”עֵת לִקְרוֹעַ, וְעֵת לִתְפּוֹר; עֵת לַחֲשׁוֹת, וְעֵת לְדַבֵּר.“ (קהלת ג, פסוק ז)
   • ”הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי לִתְפֹּר בּוֹ, וּמַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה י)
   • ”הַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּקֻפָּה אֵינוֹ חִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן תָּפַר.“ (משנה, מסכת מקוואות – פרק י, משנה ה)
   • "נשיהם החָרוצות מאוד [...] תִּתְפֹּרְנָה את בִּגְדֵיהֶן..." "שבילי עולם", חלק א', שמשון בלוך
   • "ובשעות הפנויות הייתה (איידיל) תּוֹפֶרֶת ורוקמת גם לאחרים וְנִשְׂכֶּרֶת." "בעמק הבכא", חלק שני, מנדלי מוכר ספרים

גיזרון

• פועל מקראי, מקביל גם בארמית: תְּפַר.

צירופים

• תפר תיק

נגזרות

• תפירה
• תֶּפֶר
• מתפרה
• תפרן
• תופר

ניגודים

• קרע
• פרם

תרגום

• אנגלית: sew‏‏‏‏
• ערבית: خاط‏‏‏‏

ראו גם

• הכליב
• סרג
• ארג
• טלא
• רקם
• שָׁלַל
• אִחָה

תֶּפֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תפר
הגייה*	Tefer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־פ־ר
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר': תְּפָרִים, נ"ר: תִּפְרֵי-, נ"י: תֶּפֶר-, כ': תִּפְרִי, תִּפְרָהּ, תִּפְרֵיהֶן, תִּפְרֵיכֶם

איור של תפר

1. מְקוֹם הַקְשִׁירָה שֶׁל הַחוּטִים הַמְחַבְּרִים אֶת פִּסּוֹת הַבַּד לִכְדֵי אָרִיג שָׁלֵם.

   • ”הָאֻכָּף שֶׁנִּקְרַע, הַנּוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְחַבְּרוֹ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כג, משנה א)
   • "וקרעי תום תְּפרתם. וְתִפְרֵי שוא קְרעתם..." "מכל טומאותיכם יום צמתם וסרתם", שמשון בלוך
   • כְּנַף הסריג נִתְפְּשָׂה בַּתַּיִל, וְהַתֶּפֶר התחתון בו נפרם לגמרי.

2. [אנטומיה] סיבים המחברים עצמות זו לזו.

גיזרון

• נגזר מן הפועל "תָּפַר", המופיע כבר במקרא.

ניגודים

• קֶרַע

תרגום

• אנגלית: stitch‏‏‏‏

ראו גם

• טלאי
• תפירה

תִּפֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	תיפר
שורש וגזרה	ת־פ־ר, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. חִבֵּר וְאִחָה פִּסּוֹת בַּד, עוֹר, צֶמֶר וְכַדּוֹמֶה לְאֵלֶּה בְּחוּטִים.

   • ”וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי...“ (יחזקאל יג, פסוק יח)
   • "...אם עושות על ראש מִסְפָּחוֹת/ וּמְתַפְּרוֹת כְּסתות לפורחות." "אם אבותינו הרבו לפשוע", מתוך: "רהיטים ליו"כ", יהודה אבן קורייש

נגזרות

• תיפור

ראו גם

• טלא
• התפיר