תנוך

תְּנוּךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תנוך
הגייה*	tnuch
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־נ־ך
דרך תצורה	משקל קְטוּל
נטיות	ר׳ תְּנוּכִים

1. החלק התחתון הרך באפרכסת האוזן.

   • ”וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית“ (שמות כט, פסוק כ)
   • בשבטים אפריקאים נוהגות נשים לשים משקל כבד בעגילים עד שהתנוך נמתח עד לגובה הפה.

גיזרון

• נזכרת בלשון המקרא. זיהויה הברור תלוי בפרשנות רש"י כתב שמשמעות המילה לא נודעה לו.

פרשנים מפרשים

מראה אוזן ומקום התנוך לפי הפרשניות השונות

• אונקלוס: רום אודניה- החלק הגבוה באוזן.
• תרגום יונתן (רוב מדרשי חז"ל ורש"י): תסחוס -סחוס גדר אמצעי שבאוזן. דרשו את המילה כהלחם "תוך-נוך" (לא לשון נמוך אלא גבוה בלשון עתיקה -תויו"ט נגעים פ' י"ד מ"ט).
• אבן עזרא ומלבי"ם: החלק הרך הדבק בעיגול האוזן.
• מצאנו בלשון חז"ל שקראו לחלק זה אליה ולא השתמשו במילה תנוך. ”מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יכוף אליה לתוכה“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ה, עמוד ב)

מילים נרדפות

• אליה
• בדל אזן

תרגום

• אנגלית: earlobe‏‏‏‏
• ערבית: شَحْمَة الأُذُن‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אוזן#תנוך האוזן