פתיחת התפריט הראשי

סְחוּסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סחוס
הגייה* skhus
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ח־ס
דרך תצורה
נטיות ר׳ סְחוּסִים
  1. לשון חז"ל רקמת חיבור סיבית הנמצאת במפרקים, גידים, אוזניים ועוד.
    • "על אלו מומין שוחטין את הבכור, נפגמה אזנו מן הסחוס, אבל לא מן העור [...]." (משנה בכורות ו א)
    • "החברה הזֹאת הצליחה לרפּא יותר מ-1,500 פּגיעוֹת בּגידים, בּרצוּעוֹת ובסחוסים שנִמצאים בּרקמוֹת החיבּוּר אצל סוּסים [...]." ("טבע הדברים", תאי הגזע- רפואת העתיד, נובמבר 2014)

גיזרוןעריכה

  • צורה נוספת של המילה הארמית:חסחוס, מן סורית: "חַסְחוּסָה","חֲסִיסָּה" ,באכדית "סחוס" = חֲ'סִסֻ, ḫasisu = ("חסה" מהווה מילת יחס) .
  • ועד הלשון העברית, חינוך גופני: התעמלות (תרצ"ז), 1937; האקדמיה ללשון העברית, ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   תרגומים

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סחוס