תּוֹדָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תודה
הגייה* toda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ד־י/ה א
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תּוֹדוֹת
  1. הכרת טובה, רגשי הערכה שאדם מביע כלפי מי שגמל לו טובה.
    • ”נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה; בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.“ (תהלים צה, פסוק ב)
    • "במילה אחת בודדה / הלב מלא בהמון תודה / והולם גם הוא – איזה עולם נפלא." (הללויה , מאת שמרית אור)
  2. מילת קריאה להבעת רגש זה.
    • "אני גיטרה / הייתי פעם עץ אולי / ובתיבת התהודה / אני זוכר את / כל מי שניגן עליי / ואומר תודה." (אני גיטרה, מאת נעמי שמר)
    • "תודה על כל מה שבראת! / תודה על מה שלי נתת – / מאור עיניים, / חבר או שניים, / על מה שיש לי בעולם!" (תודה, מאת עוזי חיטמן)
  3. [מיושן] הודאה.
  4. לשון המקראבהשאלה מן (1): קורבן.
    • ”אִם עַל־תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל־זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן...“ (ויקרא ז, פסוק יב)
    • ”...מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית יהוה.“ (ירמיהו יז, פסוק כו)
    • ”זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה; וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.“ (תהלים נ, פסוק יד)
    • ”וַיִּבֶן אֶת־מִזְבַּח יהוה, וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה; וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבוֹד אֶת־יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק טז)
    • ”הָאוֹמֵר, קָרְבָּן, עוֹלָה, מִנְחָה, חַטָּאת, תּוֹדָה, שְׁלָמִים שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ, אָסוּר.“ (משנה, מסכת נדריםפרק א, משנה ד)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   הכרת טובה
(תעתיק: madliereba)
(תעתיק: evgnomosýni)
امتنان‎‏‏‏‏ (תעתיק: אמתנאן)
(תעתיק: blagodárnostʹ)
   מילת קריאה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ציטוטים בוויקיציטוט: תודה


השורש ידה א

השורש י־ד־י\ה א הוא שורש מורכב הנופל על שתי גזרות בו בזמן: גזרת נפי"ו וגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
י־ד־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹדָה מוֹדֶה יוֹדֶה הוֹדֵה לְהוֹדוֹת
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל וִדָּה מְוַדֶּה יְוַדֶּה וַדֵּה לְוַדּוֹת
פֻּעַל וֻדָּה מְוֻדֶּה יְוֻדֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדָּה מִתְוַדֶּה יִתְוַדֶּה הִתְוַדֵּה לְהִתְוַדּוֹת