רקד

יש להוסיף לדף זה את הערכים: רַקָּד, רֶקֶד.

רָקַד

הניע את גופו ברצף של תנועות מתואמות היוצר משמעות או מידע, לרוב לקצב מנגינה. יצא במחול.
- ”איבדה כתובתה, הטמינה כתובתה, נשרפה כתובתה, רקדו לפניה, שחקו לפניה, העבירו לפניה כוס של בשורה או מפה של בתולים...“ (בבלי, מסכת כתובות – דף טז, עמוד ב))
- "יְלָדִים, רִקְדוּ כָּל הַלֵּיל / אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי"("בת זקוניי השאתי", אברהם לוינסון).
- הוא רקד ללא הפסקה.
לשון המקרא בהשאלה: זז בתנועות בלתי-רצוניות. נאמר בדרך כלל על דומם.
- ”הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן.“ (תהלים קיד, פסוק ד).
- ”שבהן היו סומכים את החלה... כדי שלא תהא רוקדת“ (בבלי, מסכת תוספתא – דף מנחות, עמוד יא)
- כשדפקתי על השולחן הכוסות רקדו.

”וַיְהִי, אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בָּא, עַד-עִיר דָּוִיד; וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק, וַתִּבֶז לוֹ, בְּלִבָּהּ“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כט).

בתעודות אכדיות חקוקה תיבת "רָקָדוּ" raqādu בהוראת ריקוד, היטלטלות ^[1].
השורש ר־ק־ד ניטה בבניין קל פעמיים במקרא, בפסוק מספר תהילים לעיל, ובפסוק ו' באותו מזמור. לרוב, המילה פורשה במשמעות של רעידה וזעזוע (בדומה לפירוש השני), אם כי רבי דוד אלטשולר בפירושו "מצודת דוד" סבר שהמשמעות היא קפיצה (בדומה לפירוש הראשון), שהיא המשמעות הרווחת בעברית החדשה. מאיר י גרובר מוסר במאמרו - "יש המוצאים בפסוק זה ראייה לכך שבישראל הקדומה נהגו לפרש "ריקוד" - כחיקויים לדילוגים של צאן ובקר".
ערבית - שורש ר-ק-צ ; ر ق ص טעון סמנטית במשמעויות של ריקוד ‏‎ , הפועל רָקַצֲה رقص בהוראת להרקיד,להתנועע, לצהול .
ארמית - ריקודא.

האל הכנעני בעל–מרקוד היה האל הראשי בדיר–אלקלה שבקרבת ביירות, ופולחנו נסוב סביב ריקוד .

אנשים נוהגים לרקוד בשתי סיטואציות:

ריקודים מקצועיים במסגרת הופעות אמנותיות.
ריקודים חופשיים או בעלי תבנית קבועה, במסגרת אירועים חברתיים; לכן הקונוטציה של המילה רקד היא שחרור ושמחה.

ערך בוויקיפדיה: ריקוד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריקודים

השורש ר־ק־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

קפץ והניע את גופו בתנועות שמחה ושחרור רגשי.
- ” וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)
- ” וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק “ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כט)
- ”כיצד מרקדין לפני הכלה“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יז, עמוד א)
קיפץ והטלטל.
- ”קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה“ (נחום ג, פסוק ב)
טלטל נפה או כברה וכדומה על מנת לבור את הבר מן התבן.
- ”אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה, וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ט)

השורש ר־ק־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago (CAD). Editor-in-Charge: Martha T. Roth Editorial Board: Robert D. Biggs, John A ,עמ 166