כְּבָרָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כברה
הגייה* kvara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ב־ר ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ כְּבָרָוֹת; כִּבְרַת־, ר׳ כִּבְרוֹת־; כ׳ כִּבְרַתוֹ, כִּבְרַתִי
 
כברה
  1. כלי שבתחתיתו רשת צפופה המשמש לניפוי תבואה וקטניות.
    • ”וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ“ (עמוס ט, פסוק ט)
    • ”משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ה, משנה ט)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא. נפוצה בלשון חז"ל. יש הקושרים למכבר.

נגזרות

עריכה

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: sieve‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: כברה

כִּבְרָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כברה
הגייה* kivra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ב־ר
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות כִּבְרַת־
  1. מידת אורך קדומה, כמאה אמה.
    • ”וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה“ (בראשית לה, פסוק טז).
  2. בהשאלה: קטע בדרך, מרחק מסוים. לפעמים גם שטח.
    • יש לנו עוד כברת־דרך לעבור.
    • לחקלאי ישנה כברת־אדמה לעבד.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, תמיד כחלק מהצירוף כברת ארץ.[1]
  • אכדית כִּבֲּרתֻ kibratu בהוראת מחוז

צירופים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. "כִּבְרָה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3530)