מִסְנֶנֶת (גם: מְסַנֶּנֶת)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסננת
הגייה* misnenet, mesanenet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־נ־ן
דרך תצורה משקל מִקְטֶלֶת, משקל מְקַטֶּלֶת
נטיות ר׳ מִסְנָנוֹת או מְסַנְּנוֹת; מִסְנֶנֶת־ או מְסַנֵּנֵת־, ר׳ מִסְנְנוֹת־ או מְסַנְּנוֹת־
 
מסננת
  1. כלי בעל רשת חורים המשמש לניפוי ומיון, בדרך כלל להפרדה של מוצק מנוזל או של מוצקים קטנים ממוצקים גדולים. שימושה העיקרי של המסננת הוא בבישול.
    • מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כליםפרק יד, משנה ח)
    • הטבח העביר את האורז במסננת לסינון הפסולת.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מסננת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסננות


השורש סנן

השורש ס־נ־ן הוא שורש מגזרת שלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון לשון חז"ל

נטיות הפעלים

עריכה
ס־נ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִנֵּן מְסַנֵּן יְסַנֵּן סַנֵּן לְסַנֵּן
פֻּעַל סֻנַּן מְסֻנָּן יְסֻנַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּנֵּן מִסְתַּנֵּן יִסְתַּנֵּן הִסְתַּנֵּן לְהִסְתַּנֵּן