עקש

(הופנה מהדף עיקש)

עִקֵּשׁ אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיקש
הגייה* ikesh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ע־ק־שׁ
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ עִקְּשִים; נ׳ עִקֶּשֶת, נ"ר עִקְּשוֹת
  1. לשון המקרא עקום וּמְעֻוָּת, שאינו ישר.
  2. לשון ימי הביניים המסרב לשנות דעתו.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • ישנם מדקדקים שביקשו להבדיל בין "עיקש" ובין "עקשן". למשל, בספר "וְדַיֵּק" [2] מבחינים בין "עיקש - נפתל, הפכפך, מעוות דרכו" ובין "עקשן - קשה עורף, יודע לעמוד על דעתו". מחבריו גורסים כי "עיקש - הוא על משקל המציין בעל מום, כגון: אילם, חיגר, טיפש", ולעומתו "עקשן הוא על משקל המציין בעל תכונה, כגון: דייקן, כעסן, סבלן".
כמו־כן, בלקסיקון לשיפור הלשון נכתב בערך "עיקש, עקשן"[3]:
"בימינו נטו תחילה לכנות עקשן את מי שעומד על דעתו ואינו זז ממנה... כיום הולכת ופושטת בעקשנות הנטייה להשתמש במלה עיקש לאותה הוראה של עקשן ועקשני. מדקדקים טוענים שעיקש איננו עקשן, אך הציבור מתעקש ובוחר בעיקש על־פני עקשן. stubborn עקשן הוא, לא עיקש".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:עקש

סימוכיןעריכה

  1. "עקש",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6140)
  2. "וְדַיֵּק: תיקוני לשון ושיפור הסגנון" ליעקב בהט ולמרדכי רון, 1960, פרק "הבחן בצמדי מילים".
  3. לקסיקון לשיפור הלשון, ראובן סיון, 1979.

עִקֵּשׁ בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיקש
שורש וגזרה ע־ק־שׁ, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקראעיקם, עיוות.

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה