השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ד־כ־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
נִדְכָּא
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּכֵּא
|
מְדַכֵּא
|
יְדַכֵּא
|
דַּכֵּא
|
לְדַכֵּא
|
פֻּעַל
|
דֻּכָּא
|
מְדֻכָּא
|
יְדֻכָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא
|
מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא
|
יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא
|
הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא
|
לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא
|
- בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:
1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.
2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.
|