נַעְנַעעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נענע
הגייה* na׳na׳
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ע־נ־ע
דרך תצורה משקל קַלְקַל
נטיות
 
נענע
  1. לשון חז"ל צמח ממחלקת הדו פסיגיים המשתייך למשפחת השפתניים, אשר לעליו יש חריפות מעודנת המיטיבה עם הבל הפה ומצננתו.

גזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; אכדית: naniḫu, אוגריתית: ảnnḫ) 𐎀𐎐𐎐𐎃), ארמית: ܢܳܢܥܴܐ (נַנְעָא), ערבית: نَعْنَاع‎ (נַעְנָאע)
  • ייתכן שבמקור מארמנית: ananux) անանուխ)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: menta‏‏‏‏
  • אנגלית: mint‏‏‏‏
  • אספרנטו: mento‏‏‏‏
  • גרמנית: Minze‏‏‏‏
  • הולנדית: munt‏‏‏‏
  • סינית: 薄荷‏‏‏‏
  • סלובנית: meta‏‏‏‏
  • ספרדית: hierbabuena‏‏‏‏
  • ערבית: نَعْنَاع‎‏‏‏‏ (תעתיק: נַעְנָאע)
  • פורטוגלית: menta‏‏‏‏
  • פינית: minttu‏‏‏‏
  • צ'כית: máta‏‏‏‏
  • צרפתית: menthe‏‏‏‏
  • רוסית: мята‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נענע
  טקסונומיה בוויקימינים: Mentha
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נענע

נִעְנֵעַעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נענע
שורש וגזרה נ־ע־נ־ע, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
  1. הזיז מצד אל צד.
    • ”וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
    • ”הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ.“ (משנה, מסכת שבתפרק כ, משנה ה)
    • ”אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ג, משנה ט)
    • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן; וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין; בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִטֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם.“ (משנה, מסכת ביצהפרק א, משנה ג)

גיזרוןעריכה

  • גזירת פלפל מן השורש נ־ו־ע. הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל, בצורת בינוני כשם כלי נגינה.

נגרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה